שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי ה תעתיק ל עברית) הוא שם בדוי שתחתיו מתפרסמים ספרים או מאמרים, לעתים משום שה מחבר חפץ בעילום שם, ולעתים מסיבות אחרות. המונח "שם עט" בעברית הושפע מהביטוי "Pen name" ב אנגלית, ומ-"Nom de plume" ב צרפתית. בצרפתית קרוי מושג זה גם בשם "Nom de guerre".

שם עט בספרות

שם עט שאינו מסווה את זהות המחבר הוא זה שבו מקוצרים אחד משמותיו, דוגמת ע. הלל (הוא הלל עומר) ו ס. יזהר (הוא יזהר סמילנסקי). שמות עט של סופרים עבריים הרחוקים מהשם המקורי הם, למשל, " אחד העם" (אשר צבי גינצברג) ו" מנדלי מוכר ספרים" (שלום יעקב אברמוביץ). מיוחד מקרהו של ש"י עגנון, הלא הוא שמואל יוסף צ'צ'קס, אשר קרא לעצמו על שם סיפורו הראשון " עגונות", וכעבור זמן הפך את שם העט לשמו הרשמי. שרגא גפני, סופר מפורסם מ שנות ה-50 של המאה ה-20, השתמש במספר שמות עט: און שריג, אבנר כרמלי (הנודע מכולם), יגאל גולן, איתן דרור, איתן נותב ויצחק אחיטוב. שם עט מפורסם מאוד הוא לואיס קרול, שהוא שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, שהיה מרצה למתמטיקה בקולג' קרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. את ספריו המקצועיים, שעסקו ב מתמטיקה וב לוגיקה, פרסם תחת שמו האמיתי, ואילו את הספרות היפה שכתב, ובראשה הספר " הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", פרסם תחת שם העט שלו.

לעתים משמש השם הספרותי להחלפת מינו של הכותב. בולטות בכך האחיות ברונטה, שפירסמו אוסף של שירתן תחת השמות הגבריים אקטון בל, קורר בל ואליס בל (שהם, בהתאמה, אן ברונטה, שרלוט ברונטה ו אמילי ברונטה). פעמים אחרות משמש שם עט לפרסום יצירה החורגת מאוד ממכלול יצירתו של סופר ידוע. הסופרת והמסאית שולמית הראבן, למשל, פירסמה גם מותחן בשם העט טל יערי. לעתים כמו במקרה של הסופר הסיני מא ג'יאן שם העט נכפה על הסופר מסיבות פוליטיות; ג'יאן היה ידוע כמתנגד למשטר הסיני ולכן נמנעו השלטונות להניח לסופר להשתמש בשמו האמיתי. הסופרת הבריטית ג'ואן רולינג (Joanne Rowling), מחברת סדרת הספרים העלילתיים הנמכרת ביותר בעולם, הארי פוטר, כותבת תחת שם העט ג'יי קיי רולינג (JK Rowling). זאת לאחר שה מוציא לאור הביע חשש שנערים לא ירצו לקרוא ספר שכתבה אשה. היא הוסיפה את האות קיי (K) על שם סבתה קת'לין.

שמות ספרותיים נוספים שזכו לפרסום רב (בסוגריים השם הרשמי) הם:

ויש כאלה הידועים יותר בשמם האמיתי:

מקרה ייחודי הוא זה של סופר ה שואה הישראלי ק. צטניק (שמו האמיתי: יחיאל די-נור), שכן, לדבריו, "ק. צטניק" לא היה שם-עט גרידא, אלא השם הקולקטיבי של כל נרצחי השואה בשמם הוא כתב את ספריו ("קצטניק" בגרמנית וביידיש: אסיר מחנה ריכוז, על שום ראשי התיבות של K.Z, konzentration zenter, אשר נהגות כ'קַאצֶט'). בעדותו המפורסמת ב משפט אייכמן, במהלכה יצא בפעם הראשונה מחסות הסודיות של שם-העט, הסביר מדוע חסה תחת שם זה:

"אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. [...] ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. [...] השם שלהם היה המספר ק. צטניק".

על כן ניתן לראות כי השם הספרותי, במקרה זה, משמש כדמות אחרת לחלוטין מזו של המחבר עצמו.

מקרה ביניים הוא המקרה של הסופר רומן גארי אשר כתב במשך שנים לאחר שהתפרסם בשמו האמיתי רומנים תחת השם אמיל אז'אר, מתוך כוונה שאלו יישפטו כיצירתו של אדם מן השורה ולא כיצירות של סופר שכבר זכה לפרסום ולתהילה. ספרי "אז'אר" זכו להצלחה גדולה כספרי "גארי".

שם עט שהסתיר היטב, במשך שנים רבות, את זהות המסתתרים מאחוריו הוא ניקולא בורבאקי, שהופיע, החל משנת 1939, כמחברה של סדרה גדולה של ספרי מתמטיקה היוצאים לאור בצרפת. מאחורי שם זה לא הסתתר מחבר יחיד, אלא קבוצה גדולה של מתמטיקאים שמרכזה בפאריס. בשנת 1949 כתב ראלף בואס מאמר ובו טען שבורבאקי הוא שם עט, ולא קיים אדם כזה. בתגובה כתב אנדרה וייל, שהתגלה מאוחר יותר כאחד מראשי הקבוצה, מכתב נרגז שבו הכחיש את דבריו של בואס. יתרה מזו, חברי קבוצת בורבאקי החלו להפיץ שמועות שבואס הוא שם עט, ולא קיים אדם כזה.

לעתים נעשה שימוש בשם עט מסיבות מסחריות. למשל, הוצאת הספרים " רמדור" (הנקראת כיום הוצאת שלגי) הוציאה במשך שנים סדרות שונות של ספרות זולה תחת שמות עט שונים. לדוגמה, סדרת הספרים " פטריק קים" התפרסמו תחת שמו של סופר בדוי בשם "ברט ויטפורד" ולכאורה תורגמו מ אנגלית, למרות שהספרים עצמם נכתבו על ידי מחברים ישראלים. בחלק מהספרים הופיע שם המחבר האמתי כ" מתרגם" הספר, ובחלקם גם שם המתרגם היה שם עט בדוי. בדומה לכך, החברה הוציאה סדרות נוספות עם סופרים בדויים כמו " רינגו" שנכתב לכאורה בידי "ג'ף מקנמרה", " ביל קרטר" שנכתב לכאורה בידי "א. בלמר", ועוד.

לעתים שם עט מסתיר היטב את זהותו של הכותב, וזו נותרת כחידה חסרת פתרון, המעסיקה את החוקרים. בשנת ה'תרס"ח התפרסמה בעיתון " הפועל הצעיר" רשימת ביקורת בחתימת "אדונדון". כעבור שישים שנה טען החוקר גצל קרסל [1] כי מחבר הרשימה הוא ש"י עגנון, וכי רשימה זו (ולא הסיפור " עגונות") היא היצירה הראשונה של עגנון שפורסמה בארץ ישראל. טענה זו הביאה להכללת הרשימה בקובץ " מעצמי אל עצמי", אך לאחר מכן טען החוקר יצחק בקון [2] כי את הרשימה חיבר משה קלינמאן.

הרב יוסף חיים מ בגדד ( הבן איש חי) פרסם את הספר "תורה לשמה" תחת שם העט "יחזקאל כחלי", אשר שווה בגימטריה לשמו: יוסף = יחזקאל, חיים = כחלי.

ראו גם: רשימת סופרים ושמות העט שלהם.
Other Languages
English: Pseudonym
Afrikaans: Skuilnaam
Alemannisch: Pseudonym
aragonés: Pseudonimo
العربية: اسم مستعار
български: Псевдоним
বাংলা: ছদ্মনাম
བོད་ཡིག: འགྱུར་མིང་།
bosanski: Pseudonim
català: Pseudònim
čeština: Pseudonym
Чӑвашла: Хушма ят
dansk: Pseudonym
Deutsch: Pseudonym
Ελληνικά: Ψευδώνυμο
emiliàn e rumagnòl: Scutmâj
Esperanto: Pseŭdonimo
español: Alias
euskara: Izengoiti
suomi: Salanimi
français: Pseudonyme
Nordfriisk: Pseudonym
furlan: Pseudonim
Frysk: Skûlnamme
galego: Pseudónimo
hrvatski: Pseudonim
Հայերեն: Գրական անուն
Bahasa Indonesia: Nama samaran
íslenska: Dulnefni
italiano: Pseudonimo
日本語: 偽名
ქართული: ფსევდონიმი
қазақша: Бүркеншік ат
한국어: 가명
Latina: Pseudonymum
Lëtzebuergesch: Pseudonym
lumbaart: Pseudonòm
lietuvių: Slapyvardis
latviešu: Pseidonīms
олык марий: Алмашлӱм
македонски: Псевдоним
Bahasa Melayu: Nama samaran
नेपाली: छद्मनाम
Nederlands: Pseudoniem
norsk nynorsk: Pseudonym
norsk: Pseudonym
occitan: Pseudonim
polski: Pseudonim
Piemontèis: Stranòm
português: Pseudónimo
română: Pseudonim
русский: Псевдоним
sicilianu: Pseudònimu
Scots: Pseudonym
srpskohrvatski / српскохрватски: Pseudonim
සිංහල: ආරූඪ නාමය
Simple English: Pseudonym
slovenčina: Pseudonym
shqip: Pseudonimi
српски / srpski: Pseudonim
svenska: Pseudonym
Tagalog: Alyas
татарча/tatarça: Тәхәллүс
українська: Псевдонім
vèneto: Pseudonimo
walon: Fås no
中文: 化名
粵語: 化名