פרשת ווטרגייט

Disambig RTL.svg המונח "ווטרגייט" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ווטרגייט (פירושונים).

פרשת ווטרגייטאנגלית: Watergate scandal) הייתה שערורייה פוליטית שהתרחשה ב ארצות הברית בין השנים 1972 ל- 1974, ואשר הובילה בסופו של דבר להתפטרותו של נשיאה ה-37, ריצ'רד ניקסון. הפרשה אירעה במהלך מלחמת וייטנאם, בתקופה שבה החל הציבור האמריקאי לאבד את אמונו בצדקת המלחמה, והתמיכה הציבורית בה ירדה מאוד, תהליך שהחל עוד בתקופתו של הנשיא הקודם, לינדון ג'ונסון.

המונח פרשת ווטרגייט מתייחס לשרשרת אירועים שהתחוללו במשך כשנתיים. תחילת הפרשה בגילוין של פעולות בלתי חוקיות שנקטו אנשי ממשל ניקסון נגד מחאת ה דמוקרטים על המלחמה בווייטנאם. חשיפת קלטת באוגוסט 1974 ובה ראיות חותכות לפעולות אלו, והסערה הציבורית והמשפטית שהביאה החשיפה, גררה מהלך שנועד להביא להדחתו של ניקסון מכס הנשיאות, אך הוא הקדים את המהלך והתפטר ארבעה ימים מאוחר יותר, ב- 9 באוגוסט.

רקע

תסיסה חברתית ופוליטית

סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-70 היו שנים של מתח חברתי ופוליטי רב ב ארצות הברית. מלחמת וייטנאם, שבה הלכה ארצות הברית והסתבכה, הביאה להחלטתו של הנשיא לינדון ג'ונסון, איש המפלגה הדמוקרטית, שלא לנסות לשוב ולהיבחר ב בחירות 1968. באותן בחירות זכה מועמד המפלגה הרפובליקנית, ריצ'רד ניקסון. ניקסון זכה בבחירות ברוב של 500,000 קולות בלבד מול יריבו הדמוקרטי יוברט האמפרי, רוב של 0.7%. הרוב ה אלקטורלי היה 301 אלקטורים לניקסון, מול 191 להאמפרי (ועוד 46 אלקטורים למועמד העצמאי ג'ורג' ואלאס).

מלחמת וייטנאם גרמה לתסיסה חזקה בדעת הקהל בארצות הברית. מספר אנשי הצבא שנשלחו לווייטנאם בתקופתו של ג'ונסון עלה מ-16,000 ב- 1963 ליותר מ-550,000 ב- 1968. מספר האבדות הלך וגדל, והגיע ליותר מ-1,000 בחודש. הוויכוח הציבורי שהלך והתלהט, הגיע גם ל סירוב פקודה ולהתחמקות מגיוס במעגלים גדלים והולכים. ב אוניברסיטאות בארצות הברית רבו ההפגנות והמחאות, שהתרחבו גם לרחוב.

תסיסה זו הייתה קשורה לתסיסה חברתית כוללת ורחבה יותר בארצות הברית. הדרישה לשוויון זכויות ל אמריקאים אפריקאים הגיעה לשיאה בשנים אלו, וכללה מחאות והפגנות נרחבות. ארצות הברית השמרנית צפתה בהתעוררות של תרבות אלטרנטיבית, שכונתה " ילדי הפרחים". תרבות זו התעוררה כתגובה לשקיעה במלחמת וייטנאם, אך ערערה על רבים מערכיה הממוסדים של החברה האמריקאית.

פרשת מסמכי הפנטגון

ב- 17 ביוני 1967, עוד בזמן ממשלו של הנשיא לינדון ג'ונסון, הטיל מזכיר ההגנה רוברט מקנמארה על צוות מיוחד במשרדו לבחון את השתלשלותה של המעורבות האמריקאית בווייטנאם. המסמך שנכתב על פי הנחייה זו נקרא מסמכי הפנטגון (The Pentagon Papers). המסמך הושלם ב- 15 בינואר 1969, חמישה ימים לפני כניסתו של ניקסון לתפקידו. אף על פי שהמסמכים סווגו ברמת "סודי ביותר", החליט דניאל אלסברג, אחד מהשותפים לצוות שכתב את המסמכים, להדליפו לעיתון ניו יורק טיימס עקב חשיבות תוכנו. המסמך חשף שממשל ארצות הברית הטעה את הציבור הרחב, שיקר ופעל בסתר בניגוד למדיניותו הרשמית. ב- 13 ביוני 1971 פרסם העיתון לראשונה חלקים נרחבים מהדו"ח. הממשל התנגד בחריפות לפרסום וטען כי יש בו סכנה ל ביטחון הלאומי, ואף האשים את העיתונים ב בגידה; בית המשפט הוציא בתחילה צו מניעה אשר אסר על הניו יורק טיימס לפרסם את הדברים, אך כשבוע לאחר מכן החל גם העיתון וושינגטון פוסט לפרסם קטעים מהמסמכים. בסוף אותו חודש הקריא הסנאטור מייק גראבל קטעים שלמים מן המסמך בישיבת הקונגרס והכניס כ-4,000 עמודים מתוכו לפרוטוקול הישיבה; בדרך זו לא ניתן היה לתבוע את הסנאטור על דבריו, שכן הייתה לו חסינות בדיונים על פי חוקת ארצות הברית, ומעבר לכך סיכומי דיוני הקונגרס פתוחים לציבור. למחרת, ב- 30 ביוני, הכריע בית המשפט העליון של ארצות הברית שזכותו של העיתון ניו יורק טיימס לפרסם את המסמך.

הפרשה הביאה לתחושת אי אמון קשה כלפי הממשל, הן בשל מה שהתגלה במסמכים והן בשל ניסיונו לבלום את פרסום המסמכים. מאידך, יום לאחר פסיקת בית המשפט הציעו שניים מאנשי צוותו של הנשיא להקים יחידה שתיקרא "השרברבים", שתהיה אחראית למניעת הדלפות ולבדיקת הדלפות שכבר אירעו. אחת הפעולות הראשונות שעשו השרברבים הייתה פריצה למשרדו של ה פסיכיאטר שטיפל באלסברג, בניסיון למצוא את תיקו האישי, ניסיון שנכשל בסופו של דבר. [1] [2]

מדיניות ובחירות 1972

ניקסון הבטיח לבוחריו לסיים את המלחמה בווייטנאם, אך בפועל התרחבה המלחמה עוד בעת שלטונו. במקביל, פעל ניקסון במרץ בתחום יחסי החוץ: ב- 1971 ביקר לראשונה בסין וחידש את קשרי החוץ עמה, קשרים שנותקו עוד ב- 1949. כמו כן, פעל רבות יחד עם מזכיר המדינה, ד"ר הנרי קיסינג'ר, וביחד הם יצרו את מדיניות ה דטאנט עם ברית המועצות, מדיניות שהביאה להחלשת המתח בין שתי המעצמות.

לבחירות 1972 הגיע ניקסון בעמדת כוח משמעותית. הדמוקרטים העמידו מולו את ג'ורג' מקגוורן, שתואר על ידי הרפובליקנים כבעל עמדות רדיקליות מאוד. ניקסון זכה בבחירות בהפרש ניכר: מספר הקולות עבורו היה גדול ב-23.2% מזה של מתחרהו, אחד ההפרשים הגדולים בתולדות הבחירות בארצות הברית, וכן זכה ניקסון ב-520 אלקטורים לעומת 17 בלבד למקגוורן, בזכייתו ב-49 מדינות, מלבד מסצ'וסטס ו מחוז קולומביה.

Other Languages
azərbaycanca: Uotergeyt qalmaqalı
български: Уотъргейт
bosanski: Watergate
čeština: Aféra Watergate
euskara: Watergate
galego: Watergate
hrvatski: Afera Watergate
interlingua: Watergate
Bahasa Indonesia: Skandal Watergate
Basa Jawa: Gendra Watergate
Lëtzebuergesch: Watergate-Affär
Bahasa Melayu: Skandal Watergate
Plattdüütsch: Watergate-Schandaal
Nederlands: Watergateschandaal
norsk nynorsk: Watergate-skandalen
português: Caso Watergate
srpskohrvatski / српскохрватски: Watergate
Simple English: Watergate scandal
slovenčina: Aféra Watergate
slovenščina: Afera Watergate
српски / srpski: Афера Вотергејт
oʻzbekcha/ўзбекча: Uotergeyt ishi
Tiếng Việt: Vụ Watergate
中文: 水门事件
粵語: 水門事件