עמילן

עמילן תירס (קורנפלור)
סליל עמילן

עֲמִילָן הוא פולימר, רב-סוכר המורכב מיחידות חוזרות של גלוקוז. עמילן הוא צורת אגירת סוכר זמין בצמח לצורך הפקת אנרגיה כימית. בני אדם מסוגלים לעכל עמילן והוא משמש כמקור אנרגיה עיקרי למרבית אוכלוסיית העולם. העמילן שאוכלים בני האדם נמצא בעיקר בדגנים ובשורשים אכילים.

מלבד היותו מקור אנרגיה, עמילן, ובמיוחד עמילן תירס, משמשים ב בישול להעלאת סמיכות רטבים. ב תעשייה עמילן משמש, בין השאר, לייצור דבקים, נייר ו טקסטיל. העמילן הוא גם חומר תשמורת.

גלוקוז היא מולקולה הידרופילית מסיסה בקלות במים, אך עמילן, אף שהוא בנוי מיחידות גלוקוז, איננו מתמוסס בקלות במים כמו הגלוקוז.

פרהיסטוריה והיסטוריה

בני אדם, בדומה ל יונקים רבים אחרים, מעכלים עמילן על ידי פירוקו ל חד-סוכרים באמצעות אנזים ה עמילאז, הנמצא ב רוק וב לבלב. בכך ניתן להווכח על ידי לעיסה ממושכת של לחם, כאשר לאחר מספר דקות מורגש טעמו המתוק של הגלוקוז. בני אדם קדומים, קרוב לוודאי בדומה לאבותיהם ה הומינינים, אכלו מזונות מן הצומח המכילים עמילן. לדוגמה, שרידים מיקרוסקופיים של עמילן נמצאו בשיני ניאנדרטלים ובאבנים עליהן נכתש מזון [1].

עם זאת, צריכת העמילן של בני-אדם גברה כתוצאה מן המהפכה החקלאית לפני מספר אלפי שנים, וישנן ראיות שהיא אף הוליכה ל ברירה טבעית ו אבולוציה לעיכול יעיל יותר של עמילן. ב גנום של בני-אדם בני-ימינו המשתייכים לחברות הצורכות עמילן רב במזונן נמצאה נטייה למספר גדול יותר של עותקים ל גן AMY1, המקודד לאנזים העמילאז, וכתוצאה מכך לריכוז גבוה יותר של האנזים ברוק [2]. ברירה מלאכותית דומה נמצאה גם בתהליך ה ביות של כלבי בית, והגדילה אצלם את מספר העותקים של הגן AMY2 (המקודד לעמילאז המופרש בלבלב אך לא ברוק), בהשוואה למספר העותקים בגנום של אבותיהם ה זאבים, מה שאיפשר להם עיכול יעיל יותר של מזונות צמחיים עשירים בעמילן ממטבחו של האדם [3].

שימוש תעשייתי בעמילן התחיל במצרים העתיקה באלף הרביעי לפני הספירה כשהמצרים השתמשו בצמח גומא פפירוס לייצור פפירוסים לכתיבה. לאחר מכן, במאה ה-2 לספירה התחילו הסינים לייצר נייר, שיש בו רכיבי עמילן רבים.

התיאור הראשון להכנת עמילן נכתב על ידי המדינאי הרומאי קאטו הזקן בספרו "על החקלאות" (המאה ה-2 לפנה"ס). בעת החדשה נעשה שימוש נרחב בעמילן ובתוצריו בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה וענפים אחרים. בתקופה זו עיקר העמילן הגיע מתפוחי אדמה, אך החל מסוף המאה ה-19 התירס הוא המקור העיקרי לעמילן תעשייתי.

Other Languages
English: Starch
Alemannisch: Stärke
aragonés: Amelón
العربية: نشا
azərbaycanca: Nişasta
башҡортса: Крахмал
беларуская: Крухмал
беларуская (тарашкевіца)‎: Крухмал
български: Нишесте
বাংলা: স্টার্চ
bosanski: Škrob
català: Midó
čeština: Škrob
Deutsch: Stärke
Ελληνικά: Άμυλο
Esperanto: Amelo
español: Almidón
eesti: Tärklis
euskara: Almidoi
فارسی: نشاسته
suomi: Tärkkelys
français: Amidon
Frysk: Stiselmoal
Gaeilge: Stáirse
galego: Amidón
हिन्दी: मंड
hrvatski: Škrob
magyar: Keményítő
Հայերեն: Օսլա
Bahasa Indonesia: Amilum
Ido: Amilo
íslenska: Sterkja
italiano: Amido
日本語: デンプン
ქართული: სახამებელი
қазақша: Крахмал
한국어: 녹말
Latina: Amylum
Limburgs: Zètmael
Ligure: Ammido
lietuvių: Krakmolas
latviešu: Ciete
македонски: Скроб
മലയാളം: അന്നജം
монгол: Цардуул
Bahasa Melayu: Kanji
Napulitano: Posema
Nederlands: Zetmeel
norsk nynorsk: Stive
norsk: Stivelse
occitan: Amidon
polski: Skrobia
português: Amido
Runa Simi: Miqu
română: Amidon
русский: Крахмал
Scots: Stairch
srpskohrvatski / српскохрватски: Škrob
Simple English: Starch
slovenčina: Škrob
slovenščina: Škrob
shqip: Amidoni
српски / srpski: Скроб
Basa Sunda: Aci
svenska: Stärkelse
Kiswahili: Wanga
Tagalog: Gawgaw
Türkçe: Nişasta
татарча/tatarça: Kraxmal
українська: Крохмаль
اردو: نشاستہ
oʻzbekcha/ўзбекча: Kraxmal
Tiếng Việt: Tinh bột
ייִדיש: קראכמל
中文: 淀粉
粵語: 澱粉