ספרדית

ספרדית
Español או Castellano
Eñe on keyboard - grey.jpg
מדינותאורוגוואי, אל סלוודור, אקוודור, ארגנטינה, ארצות הברית, בוליביה, בליז, גינאה המשוונית, גואטמלה, הפיליפינים, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, ונצואלה, מקסיקו, ניקרגואה, ספרד, פוארטו ריקו, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'ילה, קובה, קולומביה, קוסטה ריקה.
אזוריםספרד ומושבותיה לשעבר, דרום אמריקה, אמריקה המרכזית.
דובריםכ־570 מיליון
שפת אם470 מיליון
כתבאלפבית לטיני
משפחה

הודו־אירופית

איטאלית
רומאנית
מערבית
איברו-רומאנית
איברית מערבית
ספרדית
לאום
רשימה
אורוגוואיאורוגוואי  אורוגוואי
ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
בוליביהבוליביה  בוליביה
אקוודוראקוודור  אקוודור
אל סלוודוראל סלוודור  אל סלוודור
גינאה המשווניתגינאה המשוונית  גינאה המשוונית
גואטמלהגואטמלה  גואטמלה
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית
הונדורסהונדורס  הונדורס
ונצואלהונצואלה  ונצואלה
ניקרגואהניקרגואה  ניקרגואה
ספרדספרד  ספרד
פנמהפנמה  פנמה
פרגוואיפרגוואי  פרגוואי
פרופרו  פרו
צ'ילהצ'ילה  צ'ילה
קובהקובה  קובה
קולומביהקולומביה  קולומביה
קוסטה ריקהקוסטה ריקה  קוסטה ריקה
ארגוןהאו"ם, האיחוד האירופי, איחוד מדינות דרום אמריקה, ארגון מדינות אמריקה, האיחוד האפריקאי, האיחוד הלטיני
מוסדReal Academia Española - האקדמיה המלכותית הספרדית (פועלת בשיתוף עם אקדמיות מקומיות ב-21 המדינות דוברות הספרדית)
קוד שפהes עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גםשפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דוברי הספרדית בעולם

ספרדית (בספרדית: Español אספנְיול) או קסטילית (Castellano), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם כ-570 מיליון איש דובריה ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחר מנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי כ-470 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם.[1] ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת בלמעלה מ-20 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכזה. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.

המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה ה־11 לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות של האימפריה הרומית. בימי הביניים המוקדמים הושפעה מהערבית וגם מהבסקית. היא התפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית.

שמות השפה

האזורים בהם נקראת השפה Español או Castellano
הדיאלקטים של הספרדית האיברית

השמות העיקריים של השפה הספרדית הם Español ו-Castellano.

מקור השם Español (אספניול) בשם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.

השם Castellano (נהגה קסטלְיאנו, קסטֶיַאנוֹ, קסטג'אנו, קסטֶזַ'אנוֹ או קסטשאנו בניבים שונים) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא "ארץ הטירות" שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי.

לרוב השימוש במונח Español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח Castellano הוא בהשוואה לקטלאנית, גליסית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.

בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוודור וונצואלה יש עדיפות לשם Castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם Español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח Español נפוץ בתקשורת והמונח Castellano הוא שם המקצוע בבית הספר.

שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הוא המלחים שחצו את הים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.

הגיית השפה וכתיבתה

בספרדית 29 אותיות שמתוכן שתיים, - K ו W הן לא חלק אינטגרלי מהשפה עצמה ומשמשות אך ורק במלים שאולות משפות אחרות, ואות אחת - H - שאינה נהגת כלל.

עיצורים

  • כאשר מופיעה המילה כנ"ל בצד הלטינו־אמריקאי, השורה מוסבת על מקבילתה בצד האיברי.
העיצורים
הסימון
הגרפי
ניב איבריניב לטינו־אמריקאי
תעתיק IPAהערך הפונטיתעתיק IPAהערך הפונטי
Bbbנהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר m;
כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים
bנהגה כהגיית בי"ת בתחילת מילה או לאחר m;
כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים
ββ
Ccθנהגה כהגיית ת"ו רפה לפני e i;
כהגיית כ"ף בשאר המקרים
sנהגה כהגיית סמ"ך לפני e i
kkכנ"ל
Ch/chʧנהגה כהגיית צד"י גרושהʧ
Dddנהגה כהגיית דל"ת בתחילת משפט או לאחר n;
כהגיית דל"ת רפה בין תנועות ולאחר כל עיצור אחר;
כהגיית ת"ו לעיתים בסוף מילה.
d
ðð
t
Fffנהגה כהגיית פ"א רפהfכנ"ל
Ggxנהגה כהגיית כ"ף רפה לפני e i;
כהגיית גימ"ל בתחילת משפט או לאחר n;
כהגיית גימ"ל רפה בשאר המקרים
x ~ hנהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א לפני e i
ɡɡכנ"ל
ɣɣ
Gu/guɡנהגה כהגיית גימ"לɡ
Gü/güɡwנהגה גְּוו (כשהו"ו עיצורית)ɡw
Hhאינו נהגה
Iijנהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרתj
Jjxנהגה כהגיית כ"ף רפהx ~ hנהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א
Kkkמופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקורkכנ"ל
Lllנהגה כהגיית למ"דl
Ll/llʝ ~ ʒ ~ ʤנהגה לרוב כהגיית יו"ד במעט חיכוך, או זי"ן גרושה או גימ"ל גרושהʎנהגה מעין למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות[2]
Mmmנהגה כהגיית מ"םmכנ"ל
Nnנהגה כהגיית מ"ם לפני v
nנהגה כהגיית נו"ן בשאר המקריםn
Ññɲנהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירובɲ
Pppנהגה כהגיית פ"אp
Qu/qukנהגה כהגיית כ"ף לפני e i;
נהגה קְוו (כשהו"ו עיצורית) לפני a o u
k
kwkw
Rrrנהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בראש מילה או לאחר l ו-n;
כהגיית רי"ש לשונית בשאר המקרים
rכנ"ל;
בניבים מסוימים בדרום אמריקה - זי"ן גרושה
ʒ
ɾɾכנ"ל
Rr/rrrנהגה כהגיית רי"ש מתגלגלתrכנ"ל;
באמריקה המרכזית כהגיית כ"ף רפה
x
Sssנהגה כהגיית סמ"ךsכנ"ל;
בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) כהגיית זי"ן לפני עיצור קולי;
בניבים מסוימים ובאיים הקנריים כהגיית ה"א בסוף מילה ולפני עיצור אחר
z
h
Tttנהגה כהגיית ת"וtכנ"ל
Uuwנהגה כהגיית W אנגלית לפני תנועה אחרתw
Vvbנהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר n;
כהגיית בי"ת רפה בשאר המקרים
b
vvכנ"ל; בניבים מסוימים גם לאחר n
Ww-מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור-כנ"ל
Xxksנהגה כְּסְ בין תנועות;
כהגיית סמ"ך לפני עיצור אחר
ksכנ"ל; בניבים מסוימים גם לפני עיצור אחר (בעיקר במקסיקו)
ssכנ"ל;
בניבים מסוימים כהגיית ה"א לפני עיצור אחר (בדומה ל-s);
במילים השאולות משפות מקומיות במקסיקו כהגיית כ"ף רפה (México = מֶכִיקוֹ)
או כסמ"ך
h ~ x
Yyjנהגה כהגיית יו"ד עיצוריתjכנ"ל;
בניבים מסוימים נהגה כהגיית זי"ן גרושה, גימ"ל גרושה או שי"ן ימנית
לפני תנועה אחרת וכיו"ד עיצורית בסוף מילה
ʒ ~ ʤ ~ ʃ
Zzθנהגה כהגיית ת"ו רפהsנהגה כהגיית סמ"ך
פונמות בספרדית
וילוניחכיבתר־
מכתשי
מכתשישִנִּישפתי
־שִנִּי
דו־
שפתי
אפיɲnm
סותםgkdtbp
מחוכךʧ
חוכך[ɣ]xʝʃs[ð]θ[v]f[β]
מקורב
(צדי)
w
ʎl
מקישɾ
רוטטr

* פונמה זרה לרוב, לבד מניבים דרום-אמריקאיים
* אלופוני /b g d/ בהתאמה בין תנועות

תנועות

התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPAהערך הפונטי
Aa[ä]
נהגית כהגיית פתח
Ee[]
נהגית כהגיית צירי
Ii[i]
נהגית כהגיית חיריק
Oo[]
נהגית כהגיית חולם
Uu[u]
נהגית כהגיית שורוק
Yy[i]
נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-)
jנהגית כחיריק עיצורי כשהמילה הבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה/באות האלמת h
הדיפתונגים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPAהערך הפונטי
Ai/aiנהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ay/ayנהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Au/auנהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Ei/eiנהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ey/eyנהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Eu/euנהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Oi/oiנהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Oy/oyנהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
  • אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על־מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקומו חורג מחוקי השפה הרגילים. יש שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
  • בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.

ספרדית ארגנטינאית

הדיאלקטים של השפה הספרדית
הדיאלקטים של הספרדית הארגנטינאית
הדיאלקטים של הספרדית המקסיקנית
הדיאלקטים של הספרדית הפרואנית

לניב הספרדי המדובר בארגנטינה ואורוגוואי כמה מאפיינים ייחודיים. ניב זה מכונה ספרדית של ריו דה לה פלטה (Rioplatense). ניב זה הוא הנפוץ בישראל.

הבדל בולט ביותר הוא הגיית האותיות ll ו y כאשר הן נמצאות בתוך מילה.ברוב הניבים, הוגים אותיות אלה כ"אי", כמו y אנגלית, ואילו בניב זה הוגים אותיות אלה כ-ז' או ש. כלל זה אינו חל על מילת החיבור y, על y בסוף מילים ועל y ולפניה אות ניקוד (Aa ,Ee ,Ii ,Oo ,Uu).

Y ולפניה אות ניקוד לא יופיע באף מילה במילון, אבל הצירוף יכול להופיע בשמות (כמו Maylen, שנהגה "מיילן").

הדקדוק הספרדי

מערכת הפועל הספרדי

אנטוניו דה נבריה מחבר הדקדוק הראשון בספרדית..

שמות הפעולה בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar (לדוגמה: jugar - לשחק), ב-er (לדוגמה: comer - לאכול) וב-ir (לדוגמה: vivir - לחיות/לגור ב...).

Amar - לאהוב, פועל רגיל ar
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)amoamabaaméamaréamaría
שני יחיד (Tú)amasamabasamasteamarásamarías
שלישי יחיד (El/Ella)amaamabaamóamaráamaría
ראשון רבים (Nosotros)amamosamábamosamamosamaremosamaríamos
שני רבים (Vosotros)amáisamabaisamasteisamaréisamaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)amanamabanamaronamaránamarían
Comer - לאכול, פועל רגיל er
ראשון יחיד (Yo)comocomíacomícomerécomería
שני יחיד (Tú)comescomíascomistecomeráscomerías
שלישי יחיד (El/Ella)comecomíacomcomerácomería
ראשון רבים (Nosotros)comemoscomíamoscomimoscomeremoscomeríamos
שני רבים (Vosotros)coméiscomíaiscomisteiscomeréiscomeríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)comencomíancomieroncomeráncomerían
Vivir - לחיות, פועל רגיל ir
ראשון יחיד (Yo)vivovivíavivíviviréviviría
שני יחיד (Tú)vivesvivíasvivistevivirásvivirías
שלישי יחיד (El/Ella)vivevivíavivviviráviviría
ראשון רבים (Nosotros)vivimosvivíamosvivimosviviremosviviríamos
שני רבים (Vosotros)vivísvivíaisvivisteisviviréisviviríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)vivenvivíanvivieronviviránvivirían
  • העבר הלא-מוגדר (Pretérito indefinido) מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהלא-מושלם (Pretérito Imperfecto) מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
  • התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא נתממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.

הבינוני

בינוני ההווה

צורת בינוני ההווה היא סוג של שם תואר, הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים ועשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.

בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:

  1. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
  2. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
  3. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
  4. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er וב~ir בצורת המקור ולפני הסיומת יש תנועה, הסיומת מתחלפת ב~yendo.
בינוני העבר

צורת בינוני העבר היא סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיות התארים, אך עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber.

בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:

  1. עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
  2. עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
  3. עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
  4. עבור פעלים שבסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.

זמני הפרפקט

זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.

  • פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בהווה וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
  • פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
  • פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
  • פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
  • פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא נתרחש והוא בטל.
Haber - פועל שייכות
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)hehabíahubehabréhabría
שני יחיד (Tú)hashabíashubistehabráshabrías
שלישי יחיד (El/Ella)hahabíahubohabráhabría
ראשון רבים (Nosotros)hemoshabíamoshubimoshabremoshabríamos
שני רבים (Vosotros)habéishabíaishubisteishabréishabríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)hanhabíanhubieronhabránhabrían

הזמנים המתמשכים

הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.

Estar - להיות
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)estoyestabaestuveestaréestaría
שני יחיד (Tú)estásestabasestuvisteestarásestarías
שלישי יחיד (El/Ella)estáestabaestuvoestaráestaría
ראשון רבים (Nosotros)estamosestábamosestuvimosestaremosestaríamos
שני רבים (Vosotros)estáisestabaisestuvisteisestaréisestaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)estánestabanestuvieronestaránestarían
  • הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.

הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.

Ser - להיות
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)soyerafuiserésería
שני יחיד (Tú)ereserasfuisteserásserías
שלישי יחיד (El/Ella)eserafueserásería
ראשון רבים (Nosotros)somoséramosfuimosseremosseríamos
שני רבים (Vosotros)soiseraisfuisteisseréisseríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)soneranfueronseránserían

נטיות שמות העצם

שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר/נקבה. בדרך-כלל, שם עצם המסתיים בצליל o הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל a - נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.

למעשה כאשר מילה נגמרת באחת מאותיות: n,o,r,m,l אזי המילה היא זכר. שאר הסיומות יעידו על נקבה למעט חריגים משני הכיוונים. [למשל:día - יום (זכר) ]

בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנת זכר/נקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:

  1. שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
  2. שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
  • שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או בלתי-מסוים.

תוויות היידוע בספרדית
יידועזכר יחידנקבה יחידזכר רביםנקבה רבים
בלתי-מסויםununaunosunas
מסויםellaloslas
  • לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי al (תחת a el).
  • לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי del (תחת de el).
  • קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי-מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.
תוויות היידוע ההצגתי בספרדית
זכר יחידנקבה יחידזכר רביםנקבה רבים
עצם קרוב לדוברesteestaestosestas
רחוק מהדובר אך קרוב למאזיןeseesaesosesas
רחוק מהדובר ומהמאזיןaquelaquellaaquellosaquellas

נטיות התארים

שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.

מגדר התארים

  1. תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
  2. תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
  3. תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
  4. תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.

יחיד ורבים בשמות התואר

  1. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
  2. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
  • שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתנולוג 2009
  2. ^ כפי שהוגה ילד קטן את המילה "שָלוֹם" - [שָיוֹם]. פונמה זו - בכתיב התקני "ll" - הולכת ונעלמת עקב תופעה המכונה "ייסמו" (yeísmo) הגורמת לשינוי הגייתה ל-[j], ובניבים שונים ל-ז' או ג'. היא שורדת במקומות דוברי ספרדית כשפה שנייה לקטלאנית, קצ'ואה או כל שפה ששימרה מילים שבתוכן הפונמה (אזורים מסוימים בחלק מארצות האנדים), באזורים מבודדים (למשל צ'ילואה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (שאינם דוברי שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ".


Other Languages
адыгабзэ: Испаныбзэ
Afrikaans: Spaans
Akan: Spanish
Alemannisch: Spanische Sprache
አማርኛ: እስፓንኛ
Aymar aru: Kastilla aru
azərbaycanca: İspan dili
башҡортса: Испан теле
žemaitėška: Ispanu kalba
Bikol Central: Tataramon na Espanyol
беларуская: Іспанская мова
беларуская (тарашкевіца)‎: Гішпанская мова
български: Испански език
भोजपुरी: स्पेनिश भाषा
bamanankan: Espankan
བོད་ཡིག: སེ་པན་སྐད།
বিষ্ণুপ্রিয়া মণিপুরী: স্প্যানিশ ঠার
brezhoneg: Spagnoleg
bosanski: Španski jezik
ᨅᨔ ᨕᨘᨁᨗ: ᨅᨔ ᨔᨄᨎᨚᨒ
català: Castellà
Chavacano de Zamboanga: Lengua Español
Mìng-dĕ̤ng-ngṳ̄: Să̤-băng-ngà-ngṳ̄
Cebuano: Kinatsila
Chamoru: Españót
qırımtatarca: İspan tili
čeština: Španělština
kaszëbsczi: Szpańsczi jãzëk
словѣньскъ / ⰔⰎⰑⰂⰡⰐⰠⰔⰍⰟ: Їспанїискъ ѩꙁꙑкъ
Чӑвашла: Испан чĕлхи
Cymraeg: Sbaeneg
Zazaki: İspanyolki
dolnoserbski: Špańšćina
ދިވެހިބަސް: އިސްޕެނިޝް
eʋegbe: Spangbe
emiliàn e rumagnòl: Spagnôl
Esperanto: Hispana lingvo
español: Idioma español
euskara: Gaztelania
estremeñu: Luenga castellana
føroyskt: Spanskt mál
français: Espagnol
arpetan: Castilyan
Nordfriisk: Spoonsk spriak
Frysk: Spaansk
Gaeilge: An Spáinnis
Gagauz: İspan dili
贛語: 西班牙語
kriyòl gwiyannen: Èspangnòl
Gàidhlig: Spàinntis
Avañe'ẽ: Karaiñe'ẽ
ગુજરાતી: સ્પેનિશ ભાષા
Gaelg: Spaainish
客家語/Hak-kâ-ngî: Sî-pân-ngà-ngî
Fiji Hindi: Spanish bhasa
hornjoserbsce: Španišćina
Kreyòl ayisyen: Lang panyòl
հայերեն: Իսպաներեն
interlingua: Lingua espaniol
Bahasa Indonesia: Bahasa Spanyol
Interlingue: Hispan
ГӀалгӀай: ХIиспаной мотт
íslenska: Spænska
italiano: Lingua spagnola
ᐃᓄᒃᑎᑐᑦ/inuktitut: ᓯᐸᐃᓂᑎᑐᑦ
日本語: スペイン語
Patois: Panish
la .lojban.: sanbau
ქართული: ესპანური ენა
Qaraqalpaqsha: İspan tili
Адыгэбзэ: Эспаныбзэ
Kongo: Kispanya
қазақша: Испан тілі
kalaallisut: Spanskisut
ភាសាខ្មែរ: ភាសាអេស្ប៉ាញ
한국어: 스페인어
Перем Коми: Эспаннёл кыв
къарачай-малкъар: Испан тил
Ripoarisch: Schpanische Sproch
kernowek: Spaynek
Кыргызча: Испан тили
Lëtzebuergesch: Spuenesch
лакку: Спанс маз
лезги: Испан чIал
Lingua Franca Nova: Espaniol (lingua)
Limburgs: Castiliaans
lingála: Lispanyoli
لۊری شومالی: زڤون اْسپانیایی
lietuvių: Ispanų kalba
latviešu: Spāņu valoda
олык марий: Испан йылме
Māori: Reo Pāniora
Minangkabau: Bahaso Spanyol
македонски: Шпански јазик
монгол: Испани хэл
кырык мары: Испани йӹлмӹ
Bahasa Melayu: Bahasa Sepanyol
မြန်မာဘာသာ: စပိန်ဘာသာစကား
مازِرونی: ایسپانیولی
Dorerin Naoero: Dorerin Pain
Nāhuatl: Caxtillahtolli
Napulitano: Lengua spagnuola
Plattdüütsch: Spaansche Spraak
Nedersaksies: Spaans
नेपाल भाषा: स्पेनी भाषा
Nederlands: Spaans
norsk nynorsk: Spansk
norsk: Spansk
Novial: Spanum
Nouormand: Espangnô
Sesotho sa Leboa: Sespan
Diné bizaad: Naakaii bizaad
Chi-Chewa: Chispanezi
occitan: Espanhòu
Livvinkarjala: Ispanien kieli
Pangasinan: Salitan Espanyol
Kapampangan: Espanyol (amanu)
Papiamentu: Spaño
Picard: Éspaingnol
Deitsch: Schpaanisch
Norfuk / Pitkern: Spanish
Piemontèis: Lenga spagneula
پنجابی: ہسپانوی
português: Língua castelhana
Runa Simi: Kastilla simi
rumantsch: Lingua spagnola
română: Limba spaniolă
armãneashti: Limba ispańolâ
tarandíne: Lènga spagnole
русиньскый: Шпанєльскый язык
Kinyarwanda: Icyesipanyole
संस्कृतम्: स्पैनिश भाषा
саха тыла: Испаан тыла
sicilianu: Lingua spagnola
davvisámegiella: Spánskkagiella
Sängö: Espanyöl
srpskohrvatski / српскохрватски: Španski jezik
Simple English: Spanish language
slovenčina: Španielčina
slovenščina: Španščina
Gagana Samoa: Fa'asipaniolo
chiShona: ChiSpanish
Soomaaliga: Af-Isbaanish
српски / srpski: Шпански језик
Sranantongo: Spanyorotongo
SiSwati: Sipanishi
Sesotho: Sespain
Seeltersk: Spoanske Sproake
svenska: Spanska
Kiswahili: Kihispania
Türkmençe: Ispan dili
Setswana: Sespan
Tok Pisin: Tok Spen
Türkçe: İspanyolca
Xitsonga: Xipaniya
татарча/tatarça: Испан теле
Twi: Spanish
reo tahiti: Reo Paniora
тыва дыл: Испан дыл
удмурт: Испан кыл
ئۇيغۇرچە / Uyghurche: ئىسپان تىلى
українська: Іспанська мова
oʻzbekcha/ўзбекча: Ispan tili
Tshivenda: Spanish
vepsän kel’: Ispanijan kel'
Tiếng Việt: Tiếng Tây Ban Nha
West-Vlams: Spoans
Volapük: Spanyänapük
Winaray: Kinatsila
Wolof: Wu-ispaañ
吴语: 西班牙语
isiXhosa: IsiSpain
მარგალური: ესპანური ნინა
ייִדיש: שפאניש
Yorùbá: Èdè Spéìn
Vahcuengh: Vah Sihbanhyaz
Zeêuws: Spaons
中文: 西班牙语
文言: 西班牙語
Bân-lâm-gú: Se-pan-gâ-gí
粵語: 西班牙文
isiZulu: IsiSpeyini