סאגה

קטע מתוך סאגת ניאל (Njáls saga), נכתבה בשנת 1350 לערך

סאגה ( נורדית עתיקה: Saga - " סיפור", וברבים Sögur) היא סיפור או יצירה שירית אפית נראטיבית המגוללים את הרפתקאותיו של גיבור קדום, או קבוצה; במקור - סיפורן של המשפחות שיישבו את איסלנד וצאצאיהן. סַאגוֹת נכתבו ב ארצות הצפון, בעיקר ב נורווגיה ובאיסלנד של המאות ה-12 עד ה-15; והתבססו במידה רבה על מסורת אוראלית ארוכה.

הסאגות מתחקות אחר מקורותיהם ותולדותיהם של העמים ה צפון-גרמאניים, ומספרות את סיפורי מסעותיהם המוקדמים של ה וויקינגים, ה קרבות ההרואיים, הנדידה לאי החדש והסכסוכים בין משפחות החלוצים. הטקסטים, בנורדית עתיקה, כתובים ב פרוזה או משולבים ב בתים, לעתים קרובות תוך הבניה שירית אליטרטיבית (חזרתית). התֶמָה העיקרית בהם היא עלילות-גבורה - שגיבוריהן הם לרוב ויקינגים, לרוב הן מסופרות בצורה ריאליסטית ולעתים בעלות מוטיבים אגדתיים, מהן שעוסקות ב קדושים ומהן רומנסות- אבירים שתורגמו מלשונות אירופה; עתים שהן מובאות באור רומנטי או בדיוני, אולם תמיד סביב דמויות אנושיות שניתן להבין ולהזדהות עימן.

מרבית כתבי-היד שבהם נשתמרו החיבורים הועברו ל דנמרק ול שוודיה ב מאה ה-17, אולם מאוחר יותר הוחזרו לאיסלנד. מעריכים כי רק 10% מהחומר שרד.

סיווג

חלומה של המלכה ראגנהילד, באיור מאת אֵריק תאודור ורנצקיולד (Werenskiold)

סאגות נמנות עם אמצעי השירה והספרות המאפיינים את היצירה הנורדית של ימי הביניים, ובדומה ל אֵדָה, הן מהוות מקור כתוב להבנת ה מיתולוגיה הנורדית וההיסטוריה ה טרום-נוצרית של עמי סקנדינביה. הן גם שופכות אור על חלק מההיסטוריה של האיים הבריטיים, צפון אמריקה [1] וחלקים מאירופה. מחקרים רבים עסקו בניסיון להפריד בין מרכיבים עלילתיים דמיוניים בסאגות לבין הבסיס העובדתי להן, וקיימת מחלוקת רבה באשר להיותן מקורות לעובדות היסטוריות כהווייתן. אחד מגדולי מחברי הסאגות היה סנורי סטורלוסון, שלו מיוחסת גם "האדה הפרוזאית". את הסאגות נוהגים למיין לענפים הבאים:

  • סאגות המלכים (Konungasögur) - מספרות על חיי ה מלכים הסקנדינביים, חוברו בין המאה ה-12 ו ה-14.
  • סאגות האיסלנדים (Íslendingasögur), סיפורי גבורה שנכתבו בין המאות ה-12 וה-14 על המשפחות הבולטות של איסלנד - מתרחשים בתקופה שבין השנים 930–1030, המכונה בתולדות איסלנד "עידן הסאגות"; נוטים לעסוק בדמויות "גדולות מן החיים" מבין בני ארץ זו (כמו סאגת אגיל המהוללת), ונחשבים כפנינת הסאגות האיסלנדיות.
  • מעשיות קצרות על איסלנדים (Íslendingaþættir) - נושאיהן דומים לאלה של הסאגות, אולם הן מתומצתות יותר.
  • סאגות עכשוויות (או "בנות-זמנן", Samtíðarsögur) - סאגות המתייחסות לתקופת הזמן שבה נוצרו. עלילתן מתרחשת במאות ה-12 ו ה-13 באיסלנד, והן נכתבו זמן קצר לאחר קרות האירועים. בדומה לסאגות העוסקות במלכים ו בישופים – שנכתבו בדרך כלל בין השנים 1190–1320, חלקן מתעדות סיפורים בעל-פה שנוצרו תקופה ארוכה קודם לכן.
  • סאגות אגדה (Fornaldarsögur) - מערבבות היסטוריה עתיקה עם מיתוס ואגדה, ומטרתן לרתק ולבדר. הן מעלות על נס את הפרק הפגני בעברה של סקנדינביה, כמושא גאווה.
  • סאגות אבירים (Riddarasögur) - תרגום של סיפורים פסאודו-היסטוריים ו שירים על מעללי גבורה, אשר מקורם ב צרפת, לצד יצירות מקומיות באותו סגנון.
Other Languages
English: Saga
العربية: ساجا
مصرى: ساجا
azərbaycanca: Saqa
беларуская: Сага
беларуская (тарашкевіца)‎: Сагі
български: Сага
বাংলা: সাগা
brezhoneg: Saga
Cymraeg: Saga
dansk: Saga
Esperanto: Sagao
eesti: Saaga
euskara: Saga
suomi: Saaga
Võro: Saaga
français: Saga
hrvatski: Saga
magyar: Saga
Հայերեն: Սագա
Bahasa Indonesia: Saga
Ido: Saga
italiano: Saga
日本語: サガ
Basa Jawa: Saga
қазақша: Сага
한국어: 사가 (문학)
latviešu: Sāgas
кырык мары: Сага
Nederlands: Saga (literatuur)
norsk nynorsk: Saga
occitan: Saga
português: Saga (literatura)
română: Saga
русский: Сага
Scots: Saga
srpskohrvatski / српскохрватски: Saga
Simple English: Saga
slovenčina: Sága (literatúra)
српски / srpski: Сага (књижевност)
Türkçe: Saga
українська: Сага