מרטין לותר

מרטין לותר
Martin Luther
Lucas Cranach (I) workshop - Martin Luther (Uffizi).jpg
לידה 10 בנובמבר 1483
אייסלבן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1546 (בגיל 62)
אייסלבן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה גרמניה גרמניה אייסלֶבֶּן שב גרמניה
מקום מגורים Banner of the Holy Roman Emperor (after 1400).svg אייסלֶבֶּן, סקסוניה, האימפריה הרומית הקדושה
ידוע בשל מייסד הנצרות הפרוטסטנטית
השכלה בית הספר ב מגדבורג, אוניברסיטת ארפורט
שנות הפעילות 15171546
תפקיד נזיר עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות
בן/בת זוג קטארינה פון בורה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Martin Luther Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרטין לותר ( גרמנית: Martin Luther; ‏ 10 בנובמבר 1483 - 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשון במעלה של הנצרות הפרוטסטנטית.

לותר חולל את הרפורמציה הפרוטסטנטית עם פרסום חיבורו " 95 התזות" בו כפר בקיומו של כור המצרף וכפר ביכולתה של הכנסייה למכור שטרות מחילה עקב עקרון ה פרה-דסטינציה. בעקבות זאת נודה על ידי ה אפיפיור לאו העשירי. לאחר ששרף לותר את ה בולה האפיפיורית בפומבי, ונעשה לו שימוע בידי הקיסר קרל החמישי, הוטל עליו גם חרם קיסרי. בתגובה ניסח ופרסם לותר את עיקריה הבסיסיים של הפרוטסטנטיות, ששימשו מסד לממשיכיו וגם ליריביו בתוך הזרם במאות הבאות, כולל העקרון לפיו המקרא ניתן לפירוש עצמאי ללא מסורת הכנסייה, כי הגאולה מושגת באמצעות האמונה לבדה ועוד.

בזכות תרגומו לשפה המדוברת הגרמנית של הברית החדשה מ לטינית ומאוחר יותר גם של הישנה הפכו כתבי הקודש לנגישים יותר לאוכלוסייה דוברת-הגרמנית.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

נולד ב- 10 בנובמבר 1483 ב אייסלֶבֶּן (Eisleben) שב גרמניה, בן למשפחת איכרים - דבר שתמיד הדגיש (על אף שככל הנראה היה מדובר במשפחה אמידה למדי). אביו, האנס לותר, היה כורה נחושת במכרות מאנספלד (יש הגורסים כי היה בעליו של המכרה). ואולם, האב חפץ שבנו לותר יגדל ויקנה השכלה. מאותו צורך מימן את לימודיו בבית ספר יסודי ובתיכון באזור. לותר למד ב מגדבורג בבית ספר שהופעל על ידי " אחי החיים השיתופיים" ("Brüder vom gemeinsamen Leben", בלטינית Fratres Vitae Communis), קבוצה מתוך הזרם של " ידידי אלוהים" שפעלו ב ארצות השפלה ו עמק הריין. ניסו לעשות שינוי בדרך הפולחן הנוצרית, חיו חיי שיתוף ועסקו בהוראה. מתוך הקבוצה הזו צמח תומאס א-קמפיס שחיבר את " חיקוי ישוע". רמזים להשפעת הקבוצה ניתן למצוא בהטפותיו של לותר כשבגר. מאחי החיים השיתופיים למד שעליו לדאוג שאלוהים יהיה לצדו. האדם הוא קטן ואלוהים גדול, האדם רע והאלוהים טוב. מאחר שאלוהים טוב הוא כועס על הרוע הטמון באדם, ומאחר שהוא גדול כעסו גדול מאד. גם ישו הוא שופט בעל אמות מידה מחמירות. גורלם של החוטאים לגיהנום. לפי פאולוס הישועה היא באמונה ולא במעשים ולכן לא יעזרו כתבי מחילה למנוע את רוע הגזירה. בגיל 17 החל לותר ללמוד משפטים ב אוניברסיטת ארפורט, ובשנת 1505 הוסמך כ"מאגיסטר ארטיום" (תואר שני). בשלב מסוים בלימודיו הגיע לותר למסקנה שה נוצרים אינם נגאלים בכוח מעשיהם שלהם, אלא בזכות "החסד" האלוהי המוענק להם. החסד מוענק לבני האדם בזכות האמונה בלבד (sola fide), אולם בסופו של דבר גם האמונה עצמה היא מתת משמים. יש ויכוח בין החוקרים מתי התרחשה תפנית יסודית זו באמונתו, שסללה את הדרך להתנגשותו עם האמונה ה קתולית המקובלת. בקיץ 1505 מכר לותר את ספריו, ונרשם ל מנזר האוגוסטיני ב ארפורט. הדבר הפתיע את ידידיו והכעיס מאוד את אביו, שחפץ לראותו מלומד מובחר. האגדה מספרת כי נרשם למנזר לאחר "התגלות" אלוהית שהייתה לו. מאוחר יותר הסביר שמקרי מוות רבים שאירעו בקרבתו באותה עת השפיעו עליו לחשוב על משמעות החיים ולחפש תשובה במנזר. בשנת 1507 הוסמך לכומר.

פרסום 95 התזות כנגד הנצרות הקתולית והרדיפה בעקבותיהן

גלובוס הרפורמציה בכיכר השוק ב ויטנברג לרגל 500 שנה לרפורמציה

בשנת 1508 התמנה לותר כחבר צוות באוניברסיטה החדשה של ויטנברג, שנוסדה רק שש שנים קודם לכן. בשנת 1510 ערך ביקור צלייני ב רומא, שם הופתע מהאווירה החילונית שאפיינה את העיר. הוא חזר לוויטנברג והמשיך ללמוד עד לקבלת תואר ד"ר ל תאולוגיה. לבסוף קיבל משרה באוניברסיטת וויטנברג בקתדרה ללימודי ה תנ"ך, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. באותן שנים, אולי עוד ב-1509, החל בלימוד שיטתי של השפה העברית, ששליטתו בה שיחקה תפקיד חשוב בתרגום התנ"ך שערך אחרי כן. לותר העיר פעם אודות תרגומי המקרא שאף הברית החדשה הכתובה יוונית הייתה ספוגה צורות לשוניות עבריות, ועל כן "העברים שותים מן המעיינות, היוונים מן הערוצים וה לטינים מן השלוליות" (Ebreos ex fontibus bibere, Graecos ex rivulis, Latinos autem ex lacunis). במקביל, הזהיר מנטייתם של מלומדי עברית נוצרים לקבל את הפרשנות הרבנית כחלק מלימודיהם ולהפיץ בקרב קהלם את מה שראה כהבנה המוטעית של "המורדים באל והמסלפים... אויביו של בן דוד." [1]

אלברט מברנדנבורג כבר כיהן כבישוף אולם חשק במשרת בישוף נוספת, על מנת לממן את התשלום ( סימוניה) שהיה צריך לתת לאפיפיור, מכר כתבי מחילה, (מחילה ש"נמכרה" על ידי כמרים תמורת כסף) שמחצית הפדיון הגיעה לכיסו והמחצית השנייה לבניית כנסיית פטרוס הקדוש ברומא.

ב - 31 באוקטובר 1517 פרסם לותר את " 95 התזות" שלו. הנושא העיקרי היה התנגדות למכירת ה" אינדולגנציות", בנוסף הוא עירער על הצורך בתפילת המיסה ואמר שמספיקה סעודת האדון, כי ישו אמר "זהו בשרי" ומכאן שלחם הקודש הוא כבר בשרו של ישו ואין צורך שכומר ישא תפילה על מנת להופכו לכזה. גם לגבי היין טען לותר כי ישו אמר "שתוהו כולכם" כולם ולא רק הכומר. לותר צימצם את ה סקרמנטים ההכרחיים לשניים, טבילה וסעודת האדון ואילו לדבריו הנישואים, המשותפים לבני כל הדתות אינם סקרמנט. בנוסף, טען שאין צורך ב נזירים, התנזרות או מנזרים. וכי את התפילה צריך לערוך בגרמנית, שפת העם.

החיבור נכתב במקור ב לטינית, שהייתה שגורה בפי המלומדים ואנשי הכמורה בלבד, כדי שהמסמך יעורר שיח פנים-כנסייתי מבלי לעורר פולמוס ציבורי. חלק ניכר מהחוקרים אינם מקבלים את האמונה הרווחת, לפיה הצמיד לותר את ה"תזות" במסמרים לדלתות ה כנסייה שלו, והדבר אף איננו מוזכר בכתביו. התזות נפוצו במהירות רבה בזכות ההמצאה החדשה, מכונת הדפוס, ונודעו ברחבי גרמניה. בעוד ש-95 התזות יכולות אולי להיחשב כקריאת תיגר נגד מנהג פסול אחד בלבד, הרי שב שלוש המסות שפרסם לותר שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1520, ובהם הוא מציג את עיקרי התאולוגיה הלותרנית כבר היה ברור שכוונתו ל מהפכה דתית טוטאלית. בתגובה לחיבוריו של לותר הוציא האפיפיור לאו העשירי ביוני 1520 כתב גינוי נגדו. בדצמבר באותה השנה שרף לותר בראש חוצות את ה בולה האפיפורית, ואף הגדיל לעשות כשהשליך לתוך המדורה את ספר הקאנון של הכנסייה הקתולית. בעקבות האירועים האחרונים הופצו והודפסו ספריו של לותר בגרמנית בכל רחבי גרמניה, כשעימם מופצים תחריטי עץ סאטיריים נגד הכנסייה הקתולית.

במקרים קודמים של ניסיונות למהפכה דתית נלחמה הכנסייה במהפכנים, כמו בפרשת יאן הוס ובפרשת ג'ון וייקליף, בתחילת הפרשה של לותר נמנעה הכנסייה מלנקוט אמצעים נגד המהפכן, משום דרישתו של שליט נסיכות סקסוניה בה התגורר לותר, פרידריך "החכם". פרידריך דרש שלותר יעמוד לדין על אדמת גרמניה וכן שתהיה לו הזכות להגן על עמדתו בפני הקיסר. דרישתו המתריסה נענתה על ידי הכנסייה, כיוון שנסיך סקסוניה היה אחד מהאלקטורים הבוחרים את הקיסר המיועד לרומא, וכוחו הפוליטי בקיסרות היה רב. לותר הוזמן להופיע באפריל 1521 בפני ה דיאט הגרמני והקיסר קרל החמישי שנבחר זה עתה. הדיאט באותה השנה נערך בעיר וורמס, ובמסעו לשם ליוו את לותר המונים מריעים. לותר התייצב בפני הקיסר וכל גדולי הקיסרות וסירב לחזור בו מדבריו. בסיום הכינוס טבע את האמרה המפורסמת שלו: "כאן אני עומד, איני יכול אחרת" (יש הסבורים שמדובר באגדה).

הקיסר קרל החמישי הכריע בעד הכנסייה והוציא צו קיסרי ("האדיקט מוורמס") שבו גינה את לותר ודעותיו והטיל עליו את חרם הרייך, שהתיר את דמו לכל. לותר נמלט עם אנשיו והסתתר ב טירת וארטבורג, שם גידל את זקנו, התלבש כאביר והתחזה לכזה. בתקופת שהותו בטירה החל ב תרגום התנ"ך ו הברית החדשה מ יוונית ל גרמנית. תומכיו עוררו מהומות בוויטנברג, עד שחזר לעיר במרץ 1522 והרגיע את הקהל המתפרע בשורה של דרשות.

מלחמת האיכרים ואחריה

ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות קתוליתנצרות פרוטסטנטית ( לותרניזםקלוויניזםאדוונטיזםבפטיזםמתודיזםאוונגליקליזם) • הכנסייה האנגליקניתנצרות אורתודוקסיתנצרות אוריינטליתהכנסייה האשורית ("נסטוריאנית")


היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • ה איקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב
הפילוג המערביהרפורמציה
ה מיסיוןהיסטוריה של המיסיון הנוצרי

חגים נוצרים

ליטורגיהחג המולדחג הפסחאהלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניחגי קדושים נוצרייםחגים ניידיםהתענית

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטבילהשליחיםפאולוספטרוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותלותרקלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ו עליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמון • כפרה • חסד • גאולה • אנטיכריסט

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהוידויסעודת האדון
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות (נצרות)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיה • הקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

ראו גם

נצרות ואנטישמיות
עדי יהוהיהדות משיחיתמשפט קאנוני

לותר היה מעורב ב" מלחמת האיכרים" שהתחוללה בין השנים 1526- 1524, משום שהאיכרים ביקשו להצדיק חלק מדרישותיהם על סמך הגותו. כאשר החלו האיכרים להפגין אלימות, תמך לותר בנסיך שהשליט סדר בכוח, על אף שחשב שחלק מתביעותיהם היו צודקות. הוא הוקיעם בקונטרס נגד אספסוף-האיכרים השש אלי גניבה ורצח ואימץ את ידי הנסיכים לדכאם ללא רחם. תמיכתו בנסיכים גרמה לרבים מתומכיו לנטוש אותו. ואולם, לאחר שדיכאו הנסיכים את מרד האיכרים, הייתה בידי אלה שתמכו בלותר, השפעה רבה על התפתחות הלותרניות. בתוך המהומה נישא לותר בשנת 1525 לקתרינה פון-בורה, אחות במקצועה ונישואיו היו מאושרים. אשתו הפכה לתומכת העיקרית בפעילותו הנמרצת. ללותר ואשתו נולדו שישה בנים ובת אחת, אליזבת, שמתה כתינוקת. באותן שנים פרסם גם ספרים רבים: "חירותו של האדם הנוצרי" - 1519, "קול קורא לאצולה הנוצרית של האומה הגרמנית" - 1520, "על שבייתה הבבלית של הכנסייה" - 1520, "על הסמכות הארצית" - 1523, ו"על עבדות הרצון" - 1525. כן כתב ספר קצר, שזכה לפופולריות רבה, בשם " קטכיזם" - Catechism - מקראה לדת הנוצרית.

לותר גיבש את עקרונות הרפורמה שלו בוועידת אוגסבורג בשנת 1530, אך לא הורשה להציג את עמדתו בכינוס הדיאט הגדול, בשל החרם שהוטל עליו. הוא השאיר את המשימה בידי חברו הטוב פיליפ מלנכתון, שהיה המנסח השיטתי של ה דוקטרינות של הרפורמציה הלותרנית. בשנת 1534 סיים לותר את תרגום התנ"ך לגרמנית. הוא זכה לתמיכה של שליטים ורמי מעמד רבים, כיוון שהעניק להם חופש מפיקוח הכנסייה, ואף הבטיח להם שליטה על קרקעות שהיו ברשות הכנסייה בעבר.

בחורף שנת 1546 הוזמן לותר להכריע בסכסוך בין שני רוזנים באזור מאנספילד שבו נולד. הוא נסע לשם ופתר את הסכסוך.

לותר נפטר זמן קצר לאחר מכן, ב- 18 בפברואר 1546, באייסלֶבֶּן.

יחסו ליהודים

ב-1523 פרסם לותר את חיבורו "אודות היות ישו יהודי מלידה" (Dass Jesus Christus ein geborener Jude sei), בו האשים את הממסד הקתולי ברדיפה ובהתאכזרות ליהודים וטען כי סירובם להתנצר נובע מהדוגמה הרעה שקיבלו מהכנסייה. "כולי תקווה שעת ינהגו ביהודים בידידותיות ובאחווה, ישובו לאמונת אבותיהם ונביאיהם ויהיו נוצרים טובים... אם השליחים, שהיו כולם יהודים, היו נוהגים בגויים כפי שאנו נוהגים ביהודים, לא היה אף גוי מקבל את הנצרות." [2]

בשנת 1537 הלחץ של חצר האפיפיורות עליו נתן את אותותיו. לותר ייחס ל יהודים ניסיון לנצל את הקרע בכנסייה כדי להעלות מחדש שאלות לגבי משיחיותו של ישו. ב- 1543 כתב לותר את ספרו " על היהודים ושקריהם", כתב שטנה חריף גדוש בשנאת ישראל, בו נטען כי היהודים הם " מרעילי בארות וחוטפי ילדים". בחלק האחד-עשר של החיבור הוא עונה לשאלה 'מה עלינו, הנוצרים, לעשות ביהודים?':

  • להעלות באש את בתי הכנסת ובתי הספר שלהם.
  • להחריב את בתיהם.
  • לשרוף את ספרי התפילה שלהם ואת ה תלמוד.
  • לאסור על רבניהם ללמד.
  • לאסור עליהם לנוע בדרכים הראשיות.
  • להחרים את רכושם ולאסור עליהם לעסוק במסחר.

כן הוא כתב כתבי פולמוס כנגד האפיפיורות, וכנגד האגף הרדיקלי שבתנועת הרפורמציה - ה אנאבפטיסטים.

Other Languages
English: Martin Luther
Afrikaans: Martin Luther
Alemannisch: Martin Luther
aragonés: Martín Lutero
Ænglisc: Martin Luther
العربية: مارتن لوثر
asturianu: Martín Luteru
azərbaycanca: Martin Lüter
башҡортса: Мартин Лютер
Boarisch: Martin Luther
žemaitėška: Martīns Lioteris
Bikol Central: Martin Luther
беларуская: Марцін Лютэр
беларуская (тарашкевіца)‎: Мартын Лютэр
български: Мартин Лутер
भोजपुरी: मार्टिन लूथर
Bislama: Martin Luther
brezhoneg: Martin Luther
bosanski: Martin Luther
català: Martí Luter
нохчийн: Лютер, Мартин
čeština: Martin Luther
kaszëbsczi: Môrcën Lëter
Cymraeg: Martin Luther
Deutsch: Martin Luther
Esperanto: Marteno Lutero
español: Martín Lutero
euskara: Martin Luther
estremeñu: Martin Luther
Na Vosa Vakaviti: Martin Luther
føroyskt: Martin Luther
français: Martin Luther
Gaeilge: Martin Luther
Gàidhlig: Martin Luther
गोंयची कोंकणी / Gõychi Konknni: ल्यूथर, मार्टिन
客家語/Hak-kâ-ngî: Martin Luther
Fiji Hindi: Martin Luther
hrvatski: Martin Luther
hornjoserbsce: Martin Luther
interlingua: Martin Luther
Bahasa Indonesia: Martin Luther
Interlingue: Martin Luther
Ilokano: Martin Luther
íslenska: Marteinn Lúther
italiano: Martin Lutero
Basa Jawa: Martin Luther
қазақша: Мартин Лютер
한국어: 마르틴 루터
kernowek: Martin Luther
Кыргызча: Лютер Мартин
Lëtzebuergesch: Martin Luther
lumbaart: Martin Lüter
lingála: Martin Luther
lietuvių: Martin Luther
Malagasy: Martin Luther
Baso Minangkabau: Martin Luther
македонски: Мартин Лутер
кырык мары: Лӱтер, Мартин
Bahasa Melayu: Martin Luther
မြန်မာဘာသာ: မာတင်လူသာ
مازِرونی: مارتین لوتر
Napulitano: Martin Lutero
Plattdüütsch: Martin Luther
Nedersaksies: Maarten Luther
नेपाल भाषा: मार्टिन लुथर
Nederlands: Maarten Luther
norsk nynorsk: Martin Luther
Nouormand: Martîn Luthèr
occitan: Martin Luther
polski: Marcin Luter
Piemontèis: Martin Luter
پنجابی: مارٹن لوتھر
português: Martinho Lutero
Runa Simi: Martin Luther
rumantsch: Martin Luther
română: Martin Luther
русский: Лютер, Мартин
русиньскый: Мартін Лутер
संस्कृतम्: मार्टिन लूथर
саха тыла: Мартин Лютер
sicilianu: Martin Luteru
srpskohrvatski / српскохрватски: Martin Luther
Simple English: Martin Luther
slovenčina: Martin Luther
slovenščina: Martin Luther
Gagana Samoa: Matini Luteru
српски / srpski: Мартин Лутер
svenska: Martin Luther
Kiswahili: Martin Luther
ślůnski: Martin Luter
Türkmençe: Martin Lýuter
Tagalog: Martin Luther
Tok Pisin: Martin Luther
Türkçe: Martin Luther
татарча/tatarça: Martin Lüter
reo tahiti: Martin Luther
українська: Мартін Лютер
oʻzbekcha/ўзбекча: Lyuter Martin
vèneto: Martin Lutero
Tiếng Việt: Martin Luther
Volapük: Martin Luther
Winaray: Martin Luther
მარგალური: მარტინ ლუთერი
Yorùbá: Martin Luther
Bân-lâm-gú: Martin Luther
粵語: 馬丁路德
isiZulu: Martin Luther