מחוזות איטליה

עם אישור החוקה של איטליה בשנת 1948, קבע הפרלמנט את קיומם הזמני של מחוזות בעלי מעמד עצמאי ואוטונומי אשר תפקידם, לפי החוקה: להכיר, להגן ולקדם את עצמאות המחוז, לבזר בצורה המיטבית את שירותי המדינה במחוז ולאמץ את החוקים והתקנות המבססים את ביזור הסמכויות והאוטונומיה בתוכם, כלומר, לשמור על הקשר של המחוז עם שלטונות המדינה.

חמשת המחוזות המוכרזים: פריולי-ונציה ג'וליה, סרדיניה, סיציליה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה (דרום טירול) וואל ד'אוסטה, הוכרו כבעלי אוטונומיה מיוחדת, המבוססת על רקע תרבותי שונה או על הימצאות מיעוטים חשובים במחוז. מחוזות אלו מתאפיינים לרוב בסממנים שאינם נפוצים, המעידים על הרגישות שננקטה בעת הגדרתם. כך למשל, למחוז טרנטינו (דרום טירול) ישנן שתי בירות, האחת למיעוט דובר האיטלקית והשנייה למיעוט הגרמני ולדוברי שפת הלדינית.

בכל מחוז ישנה מועצה נבחרת שבמסגרתה פועלת ה"Giunta Regionale" - הוועדה המבצעת - אשר בראשה עומד מושל המחוז (הנקרא presidente, שמשמעו "נשיא"). הוועדה המבצעת מחויבת בהחלטות המועצה הנבחרת, וחובה עליה להתפטר אם היא נכשלת ביחסי האמון שלה מול המועצה.

15 המחוזות האחרים של איטליה הוקמו רשמית בשנת 1970, ומטרתם העיקרית הייתה לבזר את מערכת הממשל האיטלקית. על אף הכוונה המקורית, במרוצת השנים הועבר כוח פוליטי רב יותר מהממשלה המרכזית להנהגות המחוזות השונים. מרבית המחוזות הצפוניים באיטליה דורשים לעצמם סמכויות וכוח פוליטי נוספים, ואף מעלים מדי פעם את רעיון האוטונומיה העצמאית למחוזות הצפון, וזאת בשל היותם נבדלים בראייתם ממחוזות דרום איטליה בתרבותם, וכן בשל היותם "המפרנס העיקרי" של קופת המדינה, "מפרנס" אשר נושא על גבו את עול מחוזות הדרום העניים. תפיסה זו של היבדלות, הביאה להקמת מפלגות אשר חרתו את הנושא על דגלן, דוגמת מפלגת הליגה הצפונית (Lega Nord). המחוזות הרגילים של איטליה מנוהלים על ידי מושל אשר תפקידו לתאם בין הממשל המרכזי במדינה לשלטונות המחוז.

לחצו כדי להקטין חזרה
אברוצוואל ד'אוסטהפוליהבזיליקטהבזיליקטהקלבריהקמפניהקמפניהאמיליה-רומאניהפריולי-ונציה ג'וליהלאציוליגוריהליגוריהלומברדיהמארקהפיימונטהמוליזהסרדיניהסיציליהטרנטינו - אלטו אדיג'הטוסקנהאומבריהאומבריהונטוRegions of Italy.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

למידע על מחוז, לחצו עליו
רשימת מחוזות איטליה
#מחוזשם באיטלקיתעיר בירהשטחאוכלוסייה (נכון ל-1.2016)
1.אברוצוAbruzzoל'אקווילה10,8321,326,513
2.ואל ד'אוסטהValle d'Aostaאאוסטה3,261127,329
3.פוליהPugliaבארי19,5314,077,166
4.בזיליקטהBasilicataפוטנצה10,073573,694
5.קלבריהCalabriaקטנזארו15,2221,970,521
6.קמפניהCampaniaנאפולי13,6715,850,580
7.אמיליה-רומאניהEmilia-Romagnaבולוניה22,4534,448,146
8.פריולי-ונציה ג'וליהFriuli-Venezia Giuliaטריאסטה7,8621,221,218
9.לאציוLazioרומא17,2325,888,472
10.ליגוריהLiguriaג'נובה5,4161,571,053
11.לומברדיהLombardiaמילאנו28,36410,008,349
12.מארקהMarcheאנקונה9,4011,543,752
13.מוליזהMoliseקמפובאסו4,4461312,027
14.פיימונטהPiemonteטורינו25,3874,404,246
15.סרדיניהSardegnaקליארי24,1001,658,138
16.סיציליהSiciliaפלרמו25,8325,074,261
17.טרנטינו - אלטו אדיג'הTrentino-Alto Adigeטרנטו13,6061,059,114
18.טוסקנהToscanaפירנצה22,9873,744,398
19.אומבריהUmbriaפרוג'ה8,464891,181
20.ונטוVenetoונציה18,4074,915,123

המחוזות מחולקים לנפות, למעט ואל ד'אוסטה, שאינו מחולק לפרובינציות.

  • קישורים חיצוניים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוזות איטליה בוויקישיתוף


Other Languages
asturianu: Rexones d'Italia
Bikol Central: Rehiyon kan Italya
bosanski: Regije Italije
interlingua: Regiones de Italia
Bahasa Indonesia: Daerah di Italia
íslenska: Héruð Ítalíu
Lëtzebuergesch: Italienesch Regiounen
Bahasa Melayu: Daerah di Itali
Nedersaksies: Regionen van Itoalje
norsk nynorsk: Regionar i Italia
Kapampangan: Labuad ning Italy
srpskohrvatski / српскохрватски: Regije Italije
Simple English: Regions of Italy
slovenčina: Región (Taliansko)
slovenščina: Italijanske dežele
српски / srpski: Регије Италије
Kiswahili: Mikoa ya Italia
Tiếng Việt: Vùng hành chính (Ý)
West-Vlams: Regio (Itoalië)