ירמה

"יֶרְמַה" (מ ספרדית: Yerma) הוא מחזה מאת ה מחזאי ה ספרדי פדריקו גארסיה לורקה, שנכתב והוצג לראשונה בשנת 1934. ירמה (פירוש המילה ב ספרדית: " עקרה") הוא שמה של גיבורת המחזה, הסובלת מ עקרות. לורקה תיאר את המחזה כ" פואמה טראגית".

עלילה

המחזה עוסק בחייה של ירמה, אישה עקרה הנשואה לחקלאי בשם חואן ומתגוררת ב כפר בספרד. ירמה נמסרה לנישואין לחואן על ידי אביה, רועה צאן. זקנה שואלת אותה על רגשותיה: "את רועדת כשהוא מתקרב אלייך? את מרגישה כמו בחלום כשהוא מקרב את השפתיים שלו לשלך? תגידי לי." וירמה עונה "לא, אף פעם לא הרגשתי ככה." [1] היא זוכרת את הרגשות המסעירים שעורר בה בנעוריה ויקטור, חקלאי בן הכפר, אך אינה פוגעת במחויבותה לבעלה.

תשוקתה לילד הולכת וגוברת, עד שהיא הופכת ל אובססיה הממלאת את כל ישותה. "אישה מהכפר, שאין לה ילדים, מיותרת כמו ערימת קוצים, היא אישה מקוללת!" [1], אומרת ירמה. תשוקתה ו יאושה מודרכים על ידי ה נורמות בסביבתה. אל מול תשוקתה של ירמה ניצב בעלה, שאינו משתוקק לילד, ומשקיע את עיקר מרצו במשק החקלאי שלו. רכילויות הנשמעות בכפר אודות התנהגותה של ירמה טורדות את מנוחתו של חואן, החרד לכבוד המשפחה ("לכל משפחה יש את הכבוד שלה, וכבוד זה מטען יקר שכולם צריכים לשמור עליו" [1]). דבריה של ירמה לפיהם הרכילויות חסרות בסיס אינם מרגיעים אותו. ירמה משוחחת על מצוקתה עם חברותיה, אלה שזכו לילד ואלה שלא זכו לו, ונועצת בזקנה, שבחוכמת החיים שלה היא מקווה להיעזר.

בניסיונותיה להרות היא עולה לרגל למנזר שלו סגולות פריון. בעימות עם חואן, המגיע אף הוא למקום, שבו מתברר לירמה שלחואן אין עניין בילד, היא חונקת אותו למוות. לאחר מכן היא אומרת את מילות הסיום של המחזה:

מיובשת. מיובשת, אבל בטוחה בזה. עכשיו זה ברור. ולבדי. אני אישן בלי להתעורר פתאום כדי לבדוק אם הדם שלי מבשר לי על דם אחר, חדש. הגוף שלי יבש לתמיד! מה אתם רוצים לדעת? אל תתקרבו אליי, אני הרגתי את הבן שלי. אני בעצמי הרגתי את הבן שלי!

פדריקו גארסיה לורקה, ירמה, תרגם שמעון בוזגלו, הוצאת אור-עם, 2008
Other Languages
English: Yerma
català: Yerma
Deutsch: Yerma
español: Yerma
فارسی: یرما
suomi: Yerma
français: Yerma
Frysk: Yerma
italiano: Yerma
português: Yerma
Türkçe: Yerma