זצסיון

בית הזצסיון בווינה
כרזה של אדמונד אדל (Edmund Edel) משנת 1900

זצסיוןגרמנית: Sezessionsstil), תנועה של אמנים בתחומי האמנות, האדריכלות והמוזיקה השייכת לתנועת האר נובו והיוגנדסטיל אשר נוצרה בשנת 1897 בעיר וינה.

הקבוצות בגרמניה ובאוסטריה צמחו מתנועה פוליטית וספרותית בשנות השבעים במאה התשע-עשרה.

לקבוצה לא היה סגנון צורני אחיד, אלא שאיפה משותפת ליצור אמנות המנותקת מן העבר הקלאסיציסטי ומן האקדמיה האוסטרית לאמנות. נשיאה הראשון של הקבוצה, אשר מנתה 19 אמנים אוסטרים וזרים, היה הצייר גוסטב קלימט. בשנת 1897 הוקם בווינה 'בית הזצסיון', בתכנונו של האדריכל יוזף מריה אולבריך (Joseph Maria Olbrich). על הבניין חרוטה הכתובת: "לכל עידן האמנות שלו, ולאמנות את חירותה". בתוך הבניין יצר גוסטב קלימט עבודות עמוסות במוטיבים קישוטיים, גאומטריים וצמחיים.

שלושה מרכזים חשובים היו במינכן, בברלין (בראשותו של מקס ליברמן) ובווינה (בראשותו של גוסטב קלימט). קבוצות אחרות היו בדרזדן, בקרלסרוהה, בדיסלדורף, בלייפציג, ובוויימאר. האמנים הנמנים עם קבוצת "הגשר", הקבוצה הראשונה של אקספרסיוניזם גרמני, לא התקבלו לזצסיון הברלינאי, ובשנת 1910 הם הקימו את ה"זצסיון החדש".

המגזין של התנועה, "Ver Sacrum", הציג את עבודותיהם הדקורטיביות של חבריה, במסורת האר-דקו.

באדריכלות של סגנון זה הייתה נטייה לקישוטיות. דוגמה לכך אפשר למצוא במיוליקה-האוס, בניין שתכנן האדריכל אוטו ואגנר (Otto Wagner) בווינה, בשנת 1898.

עקב תמיכתם של אילי הון יהודים באמני הזצסיון, בניגוד לטעם הרווח, כינה המבקר היהודי המומר קרל קראוס את יצירות התנועה בלעג "טעם יהודי" (בצרפתית: Le goût Juif)[1].

אמנים בתנועת הזצסיון

Other Languages
Afrikaans: Wiener Secession
башҡортса: Вена сецессионы
Boarisch: Weana Secession
беларуская: Венская сэцэсія
беларуская (тарашкевіца)‎: Венская сэцэсія
Esperanto: Viena secesio
فارسی: جدایی وین
hrvatski: Bečka secesija
한국어: 빈 분리파
Nederlands: Wiener Secession
norsk nynorsk: Wiener Sezession
português: Secessão de Viena
srpskohrvatski / српскохрватски: Bečka secesija
Simple English: Vienna Secession
slovenščina: Dunajska secesija
српски / srpski: Бечка сецесија
Seeltersk: Wiener Secession
українська: Віденська сецесія