ואלדיביה

ואלדיביה
Valdivia
Escudo de Valdivia.svg
סמל ואלדיביה
Flag of Valdivia, Chile.svg
דגל ואלדיביה
View of Valdivia from Pedro de Valdivia bridge.jpg
שוק הנהר של ואלדיביה
מדינה צ'ילה צ'ילה  צ'ילה
מחוז לוס ריוס לוס ריוס  לוס ריוס
פרובינציה ואלדיביה
תאריך ייסוד 1552
שטח 1,015.6 קמ"ר
גובה 5 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 154,097 [1] (2012)
 ‑ צפיפות 150 נפש ל קמ"ר (2012)
קואורדינטות 39°48′50″S 73°14′45″W / 39°48′50″S 73°14′45″W / -39.81389; -73.24583
אזור זמן UTC -4
http://www.munivaldivia.cl/

ואלדיביהספרדית: Valdivia) היא בירת מחוז לוס ריוס ו פרובינציית ואלדיביה ב צ'ילה. ואלדיביה נמצאת בדרום-מרכז צ'ילה, במפגש הנהרות ריו קרוסס, קאייה-קאייה, קאו-קאו ו ואלדיביה, במרחק של 15 קילומטרים מזרחית ל מפרץ קורל, המקום בו נשפך נהר ואלדיביה ל אוקיינוס השקט. בעיר מתגוררים 154,097 תושבים (נכון ל-2012). [1]

העיר נפגעה קשות ב רעידת האדמה ב- 1960 שפקדה את האזור, ואף על פי שהיא שוקמה ברובה עדיין ניתן לראות באזורה עיי חורבות.

היסטוריה

האזור היה מיושב במשך אלפי שנים לפני בואם של ה ספרדים אליו ב מאה ה-16. המתיישבים העיקריים בתקופה בה הם הגיעו לאזור ה קונקיסטאדורים הספרדים היו אנשי ה וויליצ'ה, חלק מקבוצת מפוצ'ה. במקום בו נמצאת העיר שכן כפר ילידי בשם אייניל (Ainil) שהיה מרכז מסחרי אזורי של הילידים.

התקופה הקולוניאלית

האירופאי הראשון שביקר באזור היה ג'ובאני באוטיסטה פסטנה מ ג'נובה ששירת את הכתר הספרדי. ב- 1544 הוא הכריז על שלטון ספרד באזור בשם קרלוס הראשון, מלך ספרד, וקרא לנהר ששכן שם ואלדיביה, על שמו של פדרו דה ואלדיביה, שהיה מושל צ'ילה. ב- 1552 דה ואלדיביה עצמו הגיע לאזור וייסד את העיר תחת השם "סנטה מריה לה בלנקה דה ואלדיביה". בעת הקמתה העיר הייתה ההתיישבות הדרומית ביותר של ספרד בדרום אמריקה והיא הפכה לאחת הערים החשובות ב קפיטניה חנרל של צ'ילה.

בהמשך הוקמו בעיר מבצרים כדי להגן עליה מבני המפוצ'ה במהלך מלחמת האראוקו. ב- 16 בדצמבר 1575 התרחשה רעידת אדמה גדולה שהחריבה חלקים רבים מהעיר.

בסוף המאה ה-16 פתחו בני הוויליצ'ה, שהיו עד אז ידידותיים יחסית לספרדים, במרד גדול. לאחר הניצחון ב קרב קורלבה ב- 1598, התקיפו הילידים והחריבו התיישבויות ספרדיות בדרום צ'ילה במה שנודע כ החרבת שבע הערים (Destrucción de las siete ciudades). ב- 24 בנובמבר 1599 התקיפו בני הוויליצ'ה את ואלדיביה, העיר השנייה מבין השבע. הם טבחו בתושבים למעט כמה שהצליחו להימלט בספינות דרך הנמל של העיר. בעקבות תקיפות הילידים הגבול של הספרדים הצפין לנהר ביוביו.

כעבור זמן מה הגיעו כוחות הולנדים וכבשו את חורבות העיר, אך הם נטשו אותן כעבור כמה חודשים. ב- 13 במרץ 1602 הגיע כוח ספרדי בהנהגת פרנסיסקו ארנאנדס אורטיס לחורבות ובנה שם מבצר, במטרה להפוך את המקום למובלעת ספרדית. ההתקפה הילידית על המבצר כשלה, אך הם שמו מצור על המבצר והספרדים נאלצו לנטוש אותו ב- 3 בפברואר 1604.

הנדריק בראואר, המושל של השטחים ההולנדים ב איי הודו המזרחית, התוודע למצב באזור והגה תוכנית להקים בו בסיס הולנדי שישמש להתקפות על מלכות המשנה של פרו. התוכנית התקבלה בהולנד על רקע המלחמה באותו זמן עם ספרד וההצלחה בכיבוש חלקים בצפון ברזיל מידי האיחוד האיברי. בראואר עזב את תפקידו והנהיג את המשלחת להקמת הבסיס ההולנדי. הצי ההולנדי החריב מבצרים של הספרדים באזור וכן את העיר קסטרו באי צ'ילואה בדרכו למפרץ קורל. בראואר מת במהלך המסע, אך הוא הושלם ב- 1643. ההולנדים קראו למקום בראוארסהאבן (Brouwershaven). ההולנדים לא מצאו מכרות זהב באזור כפי שקיוו והם גם נתקלו בעוינות של הילידים מה שאילץ אותם לעזוב ב- 28 באוקטובר באותה שנה.

ה משנה למלך של מלכות המשנה של פרו באותו זמן, פדרו אלברס דה טולדו אי לייבה, הבין את החשיבות האסטרטגית של ואלדיביה והחליט להקים אותה מחדש ולבצר אותה. הוא שלח משלחת של 17 ספינות שהקימו את העיר מחדש ב- 1645 והיא הפכה למובלעת ספרדית באזור. בהמשך נבנו במפרץ קורל 17 מבצרים.

מהמאה ה-18 ואלדיביה הפכה לבסיס לקולוניזציה של דרום צ'ילה. התהליך נבע גם מהשמועות על עיר הקיסרים (Ciudad de los Césares), עיר זהב אגדית שממוקמת כביכול ב פטגוניה. בסוף המאה ה-18 הצליחו הספרדים להכניע סופית את בני הוויליצ'ה מדרום לעיר, מה שאפשר בנייה של דרך מוואלדיביה אל תעלת צ'קאו, המפרידה בין האי צ'ילואה ושאר צ'ילה. העיר חוברה סופית לחלקים הצפוניים של צ'ילה מבחינה יבשתית רק בשנות ה-80 של המאה ה-19, עם סיום כיבוש אראוקניה.

עצמאות צ'ילה ואילך

ציור של כיבוש ואלדיביה.

ב- 1810 החלו הניסיונות להפיכת צ'ילה לעצמאית. הממשל המקומי הכריז על נאמנותו לכתר הספרדי, אך ב- 1 בנובמבר 1811 ביצעה קבוצת תומכי עצמאות בעיר בהנהגת הכומר קמיליו אנריקס הפיכה והם הצטרפו לתומכי העצמאות בשאר צ'ילה. עם זאת כעבור ארבעה חודשים, ב- 16 במרץ 1812, בוצעה הפיכה נגדית של הנאמנים לכתר הספרדי.

למרות מספר תבוסות של כוחות ספרד בשנים שלאחר מכן בקרבות מול תומכי העצמאות, אנשי ואלדיביה וצ'ילואה נותרו נאמנים לספרדים. ב- 1820 הצליח הצי הצ'יליאני בפיקודו של תומאס קוקרן לכבוש את מבצרי מפרץ קורל והתקדם לעבר ואלדיביה. נאמני הספרדים שמעו על התקדמותם, בזזו את ואלדיביה ונסוגו דרומה כדי להגן על צ'ילואה. בהמשך הצ'יליאנים כבשו את העיר.

ב- 7 בנובמבר 1837 העיר סבלה מרעידת אדמה גדולה נוספת, והיא הצליחה להשתקם תוך כמה עשורים.

לאחר שהכלכלה באזור התפתחה בעצלתיים במחצית הראשונה של המאה ה-19, הממשלה הצ'יליאנית הגתה תוכנית יישוב מהגרים גרמנים באזורי ואלדיביה ו אוסורנו. חלק מהמהגרים התיישבו בערים ופיתחו את הכלכלה והתעשייה וחלק קנו אדמות באזור ושיפרו את החקלאות המקומית.

בעקבות ההתיישבות העיר שגשגה בשארית המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. העיר הפכה למרכז התעשייתי החשוב ביותר אחרי הבירה סנטיאגו דה צ'ילה ולעיר הנמל השנייה בחשיבותה אחרי ולפראיסו. נמל העיר, כמו יתר נמלי צ'ילה, ספג פגיעה בעקבות פתיחת תעלת פנמה שייתרה את הצורך לעבור ב מצר מגלן ובנמלי צ'ילה כדי לעבור בין האוקיינוס השקט ו האוקיינוס האטלנטי.

רחוב בוואלדיביה לאחר רעידת האדמה

ב- 22 במאי 1960 פקדה את צ'ילה רעידת האדמה העוצמתית ביותר שנמדדה בהיסטוריה. ואלדיביה ניזוקה מהרעידה באופן קשה יותר מכל עיר אחרת: המבצרים הקולוניאליים בקרבת העיר ניזוקו קשות, מבנים קרסו וחלקים שלמים מהעיר הוצפו. מלבד כל זאת, הרעידה גררה מפולת שגרמה למפלס של אגם רינייווה (Riñihue) הקרוב לעלות ב-20 מטרים, במה שנודע כרינייוואסו (Riñihuazo), דבר שאיים להציף את העיר כולה. הממשלה הכינה תוכניות לפינוי, ורבים מתושבי העיר אף התפנו על דעת עצמם. בסופו של דבר צוות גדול של כורים הצליח לכרות תעלת ניקוז לאגם ומפלס המים בו ירד בהדרגה. בעקבות הרעידה כלכלתה ומעמדה של העיר נפגעו קשות.

לאחר ההפיכה הצבאית בצ'ילה ב- 1973 עלתה לשלטון בצ'ילה חונטה צבאית. כעבור שנה החונטה ארגנה מחדש את החלוקה המנהלית בצ'ילה וואלדיביה נכללה במחוז לוס לאגוס שבירתו הוכרזה כ פוארטו מונט. אנשי ואלדיביה, שראו בעירם חשובה יותר מפוארטו מונט, התנגדו למהלך וסברו שעירם היא זו שצריכה להיות הבירה האזורית.

בסופו של דבר נשיא צ'ילה ריקארדו לאגוס הכריז ב- 2005 על הקמת המחוז החדש לוס ריוס שבירתו תהיה ואלדיביה. המחוז הוקם באופן רשמי ב- 2007.

Other Languages
English: Valdivia
Afrikaans: Valdivia
Ænglisc: Valdivia
asturianu: Valdivia
Aymar aru: Valdivia
azərbaycanca: Valdivia
Boarisch: Valdivia
žemaitėška: Valdėvėjė
беларуская: Вальдывія
български: Валдивия
Chavacano de Zamboanga: Valdivia
čeština: Valdivia
dansk: Valdivia
Deutsch: Valdivia
Ελληνικά: Βαλδίβια
Esperanto: Valdivia
español: Valdivia
eesti: Valdivia
euskara: Valdivia
فارسی: بالدیبیا
français: Valdivia
Nordfriisk: Valdivia
galego: Valdivia
hrvatski: Valdivia
Kreyòl ayisyen: Valdivia, Chili
Bahasa Indonesia: Valdivia, Chili
íslenska: Valdivia
italiano: Valdivia
ქართული: ვალდივია
kalaallisut: Valdivia
한국어: 발디비아
lietuvių: Valdivija
latviešu: Valdivija
Nederlands: Valdivia (stad)
norsk: Valdivia
Novial: Valdivia
occitan: Valdivia
polski: Valdivia
Piemontèis: Valdivia
پنجابی: والدیویا
português: Valdivia (cidade)
Runa Simi: Valdivia
română: Valdivia, Chile
русский: Вальдивия
Scots: Valdivia
srpskohrvatski / српскохрватски: Valdivia
Simple English: Valdivia
slovenščina: Valdivia
српски / srpski: Валдивија
svenska: Valdivia
Türkçe: Valdivia
українська: Вальдівія
ייִדיש: וואלדיוויא
Bân-lâm-gú: Valdivia (siâⁿ)