הנס יואכים מרסיי

הנס יואכים מרסיי
Hans-Joachim Marseille
Bundesarchiv Bild 146-2006-0122, Hans-Joachim Marseille.jpg
הנס יואכים מרסיי
תאריך לידה 13 בדצמבר 1919
מקום לידה ברלין, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
נהרג 30 בספטמבר 1942 (בגיל 22)
מקום נפילה סידי עבד אל רחמן, ממלכת מצרים מצרים 1922 מצרים 1922
כינוי כוכב אפריקה
השתייכות גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית ה ורמאכט
תקופת שירות 1938- 1942
דרגה האופטמן (לופטוואפה) האופטמן ( לופטוואפה)
תפקידים צבאיים
טייס קרב, מפקד טייסת 3 ב כנף קרב 27
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

הנס יואכים מרסייגרמנית: Hans-Joachim Marseille;‏ 13 בדצמבר 1919 - 30 בספטמבר 1942) היה טייס קרב ב לופטוואפה במהלך מלחמת העולם השנייה ואלוף הפלות שנודע בכינוי "כוכב אפריקה" עם 158 הפלות (רובם הגדול כנגד מטוסי חיל האוויר המלכותי ב צפון אפריקה).

לאורך שירותו, השיג מרסיי את התואר "אלוף ביום אחד" (הפלה של חמישה או יותר מטוסי אויב ביום אחד) שמונה פעמים סך הכל. הוא נחשב לטייס שהפיל את המספר הרב ביותר של מטוסי אויב ביום אחד לאחר שהפיל 17 מטוסים ב-1 בספטמבר 1942, ובנוסף הוא נחשב לאלוף ההפלות המוצלח ביותר כנגד צבאות בעלות הברית (רוב אלופי ההפלות הגרמנים השיגו את מירב הפלותיהם כנגד חיל האוויר הסוביטי). הוא היה מבין רק 27 חיילים וקצינים שעוטרו ב צלב האבירים עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.

היסטורית שירות

מרסיי התגייס ל לופטוואפה בשנת 1938 והוכשר כטייס קרב על מטוס Bf 109. הוא סיים את הכשרתו בזמן להשתתף בלחימה ב קרב על בריטניה במסגרת הכנף המעורבת 2 (LG 2). בתקופה זו נודע כחייל בעייתי ולא ממושמע, אך עם זאת הצליח להפיל שבעה מטוסי אויב בין סוף אוגוסט לסוף ספטמבר 1940. בתחילת אוקטובר הוא הועבר לטייסת 3 ב כנף קרב 52, שם מפקדיו לא הצליחו להשתלט על התנהגותו הפזיזה וחסרת האחריות והוא הועבר ל כנף 27.

צפון אפריקה

לאחר שירות קצר ב יוגוסלביה, כנף 27 נשלחה ל צפון אפריקה באפריל 1941. עם הגעת הכנף לצפון אפריקה, בהמלצתם של מפקדיו שזיהו בו פוטנציאל רב, החל מרסיי באימון עצמי כדי להעלות את יכולותיו בקרב.

מרסיי עומד מעל ל הוקר הוריקן בריטי שהוא עצמו הפיל, מרץ 1942.

מרסיי חיזק את שרירי הבטן והרגליים כדי להתמודד עם כוחות ג'י רבים, הוא לא לבש משקפי שמש כדי להתאקלם לאור השמש במדבר, הוא החל לשתות חלב במקום אלכוהול והקפיד לקרוא תמיד את דו"חות המודיעין אודות תנועות בעלות הברית בזירה כדי להכיר מקרוב את אויביו. מעבר לכך הוא פיתח טקטיקת תקיפה כנגד מבנה הגנתי של האויב; הוא היה צולל או נוסק לכיוון מרכז מבנה המטוסים ותוך ביצוע פניה חדה היה יורה צרור בן כשתי שניות ומשמיד מטוס אחד, לאחר מכן היה שובר למעלה או למטה ומתרחק מהמבנה.

בזמנו הפנוי היה מתאמן בירי מהיר תוך כדי פניה כנגד מטרות קרקעיות, בנוסף היה מתאמן בטיסת צלילה ושבירה חדה מעלה. אימוניו העצמיים הרבים לצד הטקטיקה שפיתח הובילו לתוצאות מוצלחות מאוד כנגד מטוסי חיל האוויר המלכותי, כבר בשבוע הראשון שלו בצפון אפריקה הפיל ארבעה מטוסים (שלושה הוריקנים ו בריסטול בלנהיים אחד).

שיא ההפלות שלו הגיע במהלך שלושת הימים הראשונים של ספטמבר 1942, כאשר הפיל 27 מטוסי אויב; 17 במהלך שלוש משימות ב-1 בספטמבר, 5 במהלך שתי משימות ב-2 בספטמבר ו-5 במהלך שתי משימות ב-3 בספטמבר. בכל אחד מהימים האלו הוא נחשב ל"אלוף ביום אחד" תואר הניתן לטייס שמפיל חמישה מטוסי אויב או יותר ביום אחד. עד לסוף חודש ספטמבר הפיל מרסיי 26 מטוסים נוספים, מה שהביא אותו להפלתו ה-158 והאחרונה ב-26 בספטמבר (באותו היום הפיל שישה ספיטפיירים והוריקן אחד).

זוג אנשי צוות קרקע המטפלים בתותח 20 מ"מ של מטוסו של מרסיי (ברקע), מרץ 1942.
מטוס ה- Bf 109F-4 של מרסיי כמפקד טייסת 4 בכנף 27. בזנב המטוס ניתן לראות סימון 151 הפלות, מספר אליו הגיע ב-15 בספטמבר 1942.

על השיגיו בתחילת ספטמבר הוענק למרסיי עיטור צלב האבירים עם עלי אלון, חרבות ויהלומים, הוא היה הרביעי עד אותה העת שזכה בעיטור זה ואחד מבין 27 שזכו בו לאורך כל המלחמה. ב-30 בספטמבר מרסיי והטייסת בפיקודו ליוו טיסה של מפציצי Ju 87, הם נתקלו בכוחות אויב אך לא נכנסו איתם לעימות. הייתה זו הטיסה הראשונה של הטייסת במטוסי Bf 109 מדגם G-2Trop החדיש, בטיסה חזרה מהמשימה תא הטיס של מרסיי התמלא בעשן מהמנוע כתוצאה מתקלה, אך הוא המשיך לטוס בליווי פקודיו אל עבר אזורים בשליטה גרמנית. מרגע שהוא זיהה שהוא כבר לא מאוחרי קוי האויב הוא דיווח בקשר שהוא חייב לנטוש, הוא סובב את מטוסו כלפי מטה ופתח את החופה (לפי הנוהל במקרה זה). משום העשן הוא לא שם לב שהמטוס למעשה נוסק ומהירותו גבוהה מדי (כ-400 קמ"ש), כך כשהוא נטש גופו פגע בזנב המטוס והוא איבד הכרה, כתוצאה מכך הוא לא פתח את מצנחו וצנח ארצה אל מותו.

מותו של מרסיי ביחד עם שני אלופי הפלות נוספים מהכנף שנהרגו שלושה שבועות לפני כן, היה למכה קשה למורל חיילי הכנף. טייסות הכנף הועברו אל מחוץ לאפריקה למשך חודש של התאוששות. מרסיי הוכר על ידי הגרמנים כמו גם בעלות הברית כטייס מאוד מוכשר ומסוכן, מותו ללא ספק השפיע על הביטחון של הגרמנים באוויר ואולי אף הגבירה את המורל של טייסי בעלות הברית.

Other Languages