ג'ון מרשל

ג'ון מרשל

ג'ון מרשלאנגלית: John Marshall;‏ 24 בספטמבר 1755 - 6 ביולי 1835) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כ נשיאו הרביעי של בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1801 ועד מותו. קודם לכן כיהן כ מזכיר המדינה של ארצות הברית בשנים 18001801 תחת הנשיא ג'ון אדמס.

ביוגרפיה

מרשל נולד במחוז ספַר בצפון-מערב וירג'יניה, והיה הבכור מבין חמישה עשר ילדיהם של הוריו, שהיו בעלי קרקעות רחבות.

השכלתו הפורמלית הייתה מזערית והוא למד בעיקר מ קריאה ומ הדרכת הוריו.
ב- 1775 הצטרף יחד עם אביו לחטיבת מתנדבים מקומית שלחמה נגד ה בריטים בווירג'יניה. שנה אחר כך התגייס ל צבא הקונטיננטלי והשתתף במערכות הקשות ביותר בפיקודו של ג'ורג' וושינגטון עד לשובו הביתה ב- 1779.

ב- 1780 החל בקריירה ה משפטית שלו: השכלתו המשפטית הפורמלית של האיש שהיה עתיד להיות מייסד ה משפט החוקתי האמריקני ומגדולי השופטים ב ארצות הברית התמצתה בסדרת הרצאות קצרה ששמע ב קולג' על שם ויליאם ומרי ב אביב 1780, ובראשית ה קיץ באותה שנה קיבל את רישיון הפרקליט שלו.

תוך שהוא עוסק במקצועו, תחילה במחוז הולדתו ואחר כך בבירה ריצ'מונד, שלח ידו גם ב פוליטיקה. בשנים 17821791 ושוב בשנים 17951797, היה חבר באספה המחוקקת של וירג'יניה וכמו כן נבחר לוועידה המדינתית שדנה באשרור החוקה הפדרלית והייתה לו יד בהשגת הרוב הזעום בעד אשרור החוקה.

הוא העדיף להמשיך בקריירה המזהירה שלו כפרקליט ב ריצ'מונד ועל כן דחה את הצעותיו של ה נשיא וושינגטון למנותו לשר המשפטים ( 1795) וציר ב פריז ( 1796).

עם זאת, בשנים 1797 - 1798 היה חבר במשלחת דיפלומטית ב צרפת, בשנים 17991800 כיהן ב בית הנבחרים הפדרלי (הוא השתייך ל מפלגה הפדרליסטית) וב-1800 התמנה ל מזכיר המדינה של ארצות הברית. בתפקיד זה שימש פחות משנה, שכן ב מרץ 1801, במסגרת המינויים של הפדרליסטים לקראת החלפת השלטון, החל בכהונתו כנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית.

בשלושים וארבע שנות כהונתו היה מרשל המנהיג הלא מעורער של בית המשפט העליון. יותר מאלף פסיקות התקבלו בשנים האלה ו-519 מהן נוסחו בידיו של מרשל עצמו. מרשל הפדרליסט - שנתמנה בידי הנשיא הפדרליסט ג'ון אדמס ומינויו אושר בידי ה סנאט הפדרליסטי, רגע לפני שהשלטון ב קונגרס ובנשיאות הועבר לידי תומאס ג'פרסון וה רפובליקנים שלו - יצר קורפוס של החלטות משפטיות ושל דוקטרינות חוקתיות אשר עיצב במידה רבה את צורת השלטון, הגדיר את יעילות הממשל הפדרלי והניח את הבסיס לעיקרון הריבונות השיפוטית (באמצעות פסק הדין במשפט מרבורי נגד מדיסון בשנת 1803, שקבע את סמכות ה ביקורת השיפוטית). מרשל דגל בריכוז סמכויות בידיו של הממשל הפדרלי בעוד שג'פרסון העדיף הענקת אוטונומיה רחבה למדינות באיחוד. לפיכך, למרות היותם קרובי משפחה — ג'פרסון ומרשל היו בני דודים — הם היו באותה עת יריבים פוליטיים מובהקים בעלי עמדות קוטביות בקשר לצורת הממשל בארצות הברית. כיום ניתן לומר כי במשך השנים כף המאזניים נטתה יותר לגישתו של מרשל מאשר לזו של ג'פרסון בקשר לעיצובה של מערכת המשטר בארצות הברית.

פסיקותיו של מרשל נוסחו בלשון שהייתה מרשימה בתבוניותה ובסמכותניותה, ודומה שהודות לאישיותו ופועלו נוצר והתבסס מעמדו הנשגב של בית המשפט העליון ומעמדה של מערכת המשפט הפדרלית כולה.

על אף עבודתו השיפוטית המונומנטלית, ישיבות בית המשפט העסיקו את מרשל רק חודשים אחדים בכל שנה, על כן היו עיתותיו פנויות לעיסוקים אינטלקטואליים, חברתיים ומשפחתיים: הוא כתב ביוגרפיה רבת כרכים על ג'ורג' וושינגטון, הוליד עשרה ילדים, טיפל במסירות באשתו החולה והיה מן הדמויות המרכזיות בחוג של אנשי הגות ב ריצ'מונד.

הוא מת שׂבע הישגים ב פילדלפיה, בעקבות ניתוח לסילוק אבנים מ כליותיו.

Other Languages
English: John Marshall
العربية: جون مارشال
български: Джон Маршал
Deutsch: John Marshall
español: John Marshall
Bahasa Indonesia: John Marshall
italiano: John Marshall
한국어: 존 마셜
Bahasa Melayu: John Marshall
português: John Marshall
русский: Маршалл, Джон
Simple English: John Marshall
slovenčina: John Marshall
slovenščina: John Marshall
svenska: John Marshall
українська: Джон Маршалл
Winaray: John Marshall