ברלין

ברלין
Berlin
Coat of arms of Berlin.svg
Flag of Berlin.svg
Berlin Montage 4.jpg
מלמעלה בכיוון השעון: ארמון שרלוטנבורג, ה פרנזהטורם, בניין הרייכסטאג, קתדרלת ברלין, הגלריה הלאומית, כיכר פוטסדאם ו שער ברנדנבורג
מדינה גרמניה גרמניה  גרמניה
עיר מדינה ברלין ברלין
ראש העיר מיכאל מילר
רשות מחוקקת בית הנבחרים של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1244
1990 איחוד ברלין המזרחית ו ברלין המערבית
שטח 891.85 קמ"ר
גובה 34 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה ארקנברג
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 3,440,991 (2014)
 ‑ ב מטרופולין 6,024,000 (2012)
 ‑ צפיפות 3,859 נפש ל קמ"ר (2014)
קואורדינטות 52°31′N 13°24′E / 52°31′N 13°24′E / 52.517; 13.400
אזור זמן UTC +1
www.berlin.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בֶּרְלִיןגרמנית: Berlin; להאזנה ( מידע · עזרה)) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ואחת מ- 16 המדינות המרכיבות אותה. אוכלוסייתה מונה 3.5 מיליון תושבים, [1] והיא המאוכלסת בערי גרמניה. [2] שטחה 891 קמ"ר. [1] ברלין שוכנת בצפון-מזרח גרמניה, כ-70 ק"מ מערבה מהגבול עם פולין.[ דרוש מקור] גובהה הממוצע מעל פני הים 34 מטרים.[ דרוש מקור]

היסטוריה

האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Cölln; להבדיל מ קלן - Köln, שעל גדות ה ריין) מתוארך ל- 1237, וזה של ברלין ל- 1244. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (אשר מצוי בתוך קתדרלת ברלין ( גר')) של ברנדנבורג אן דר האבל. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב- 1307 התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן.

השם "ברלין" נובע ככל הנראה מהשורש הסלבי brl (ביצה), אף כי הועלתה סברה שהשם נגזר מהמילה דוב (Bär).

ב- 1411 מינה המלך זיגיסמונט את פרידריך השישי הוהנצולרן, למושל רוזנות הספר (מרקה) ברנדנבורג. ב- 1415 הוכתר על ידי המלך כפרידריך הראשון, רוזן הספר ( מארקגראף) של ברנדנבורג, ו נסיך בוחר שלה (קורפירסט, אלקטור, חבר מטעם ברנדנבורג בקולגיום הבוחר את המלך הגרמני). פרידריך הראשון הניח את היסוד לגדולת משפחת הוהנצולרן. מאז שלטו צאצאיו על ברלין וברנדנבורג, גם הפכו מלכי פרוסיה וקיסרי גרמניה, עד נפילתם ב- 1918.

תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב- 1448 הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור פרידריך השני. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. מלבד זאת האלקטור הפריד את ברלין וקלן מחדש לשתי ערים (מדיניות של הפרד ומשול). קיימת סברה שהאלקטור עצמו שיסה מתחילה את האזרחים באצילים, ולאחר מכן דיכא בכוח את המרד שנגרם מתככיו. [3] ב- 1451 (ובאופן רשמי ב- 1486) הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטורי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר הנזאטית חופשית. ב- 1539 האלקטורים של העיר הפכו באופן רשמי ל פרוטסטנטים.

ב מלחמת שלושים השנים בין 1618 ל- 1648 ברלין נכבשה ונבזזה מספר פעמים בידי כוחות האימפריה הרומית הקדושה ובידי הצבא השוודי של גוסטבוס אדולפוס, וניזוקה קשות. עם סיום המלחמה עמדו בברלין רק 845 בתי מגורים שלמים - שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. תושבי ברלין נחשפו תחת הכיבוש הזר ל עינויים קשים כ צלייה, בישול ברותחין והטלת לקות גופנית כדבר שבשגרה כדי לאלצם לגלות את מקומות מסתור הממון והמזון. אחת משיטות העינויים שהונהגו בידי צבא הכיבוש השוודי הייתה שפיכת מי ביוב לגרונות הקורבנות. שיטה זו הותירה זכרונות צורבים בקרב הברלינאים, שכינו במשך שנים רבות לאחר התקופה את מי הביוב בשם "המשקה השוודי". בין השנים 1631 ל- 1632 שרר רעב חמור בקרב האוכלוסייה האזרחית בברלין, ונרשמו אף מקרים של קניבליזם. לפי אחד הדיווחים נמצאו בבור סמוך לאחד ה גרדומים בעיר עצמות אדם ש לשדן נמצץ.

ב- 1640 ירש פרידריך וילהלם הידוע כ"אלקטור הגדול" את אביו כמושל. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת פרברים חדשים. ב- 1671 חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. בעקבות ה"אדיקט של פונטנבלו" של לואי הארבעה עשר, שהוציא ב- 1685 את הנצרות הפרוטסטנטית ב צרפת אל מחוץ לחוק ודחק את רגלי ה הוגנוטים, הוציא פרידריך וילהלם את צו פוטסדם, שהזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-20,000 פליטים נענו לקריאתו ורבים מהם התיישבו בברלין. עם מותו של "האלקטור הגדול" בשנת 1687 היוו ההוגנוטים כ-20 אחוזים מתושבי ברלין, והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מ בוהמיה, מ פולין ומ זלצבורג. בכך נתקבע סגנונה של העיר כעיר של מהגרים, סגנון שהשתמר עד המאה ה-21.

עם הכתרת פרידריך הראשון ב- 1701 כמלך פרוסיה הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב- 1 בינואר 1710 הערים ברלין, קלן, דורותיאנשטאדט (Dorotheenstadt), פרידריכסוורדר (Friedrichswerder) ו-פרידריכשטאדט (Friedrichstadt) התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". קצב גידול האוכלוסייה הואץ וב- 1713 נספרו בעיר 55,000 תושבים. המהפכה התעשייתית שינתה את ברלין במהלך המאה ה-19 - האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו בצורה דרמטית והעיר הפכה למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח של ברלין ואת אוכלוסייתה. ב- 1861 פרברים מרוחקים כגון ודינג (Wedding) ו מואביט (Moabit) כמו גם מספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב- 1871 ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.

המאה ה-20

מפת חלוקת ברלין. הרבעים המערביים צבועים בגווני כחול ו הרובע הסובייטי ב אדום.

לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ב- 1918 הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר, וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב- 1920 איחד " חוק ברלין הגדולה" ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו נאמדה ב- 1939 אוכלוסיית ברלין ביותר מ-4 מיליון נפש.

דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של אלברט שפר לפי חזונו של היטלר
חומת ברלין ב- 1986, צבועה מהצד המערבי.
ברלין ורובעיה

לאחר שה נאצים נבחרו ב- 1933, הפכה ברלין לבירת הרייך השלישי. הנאצים השתמשו ב אולימפיאדה שנערכה ב-1936 בברלין לצורכי תעמולה. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ" גרמאניה, בירת העולם" (Welthauptstadt Germania). תוכניות אלו הושמו בצד עקב מלחמת העולם השנייה.

השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום האכזרי של ליל הבדולח ב- 1938 אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז זקסנהאוזן בפרבר אורניינבורג. מתחילת 1943 ועד מרץ 1945 נשלחו יהודים מברלין מ תחנת הרכבת גרונוולד ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת אושוויץ ו-117 שילוחים ל גטו טרזיינשטט. [4]

במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות והלחימה ב רחובות. ב- 1945, לאחר כיבוש העיר בידי הצבא האדום, נכנעו הנאצים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה ל אזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות ( ארצות הברית, בריטניה ו צרפת) אוחדו מאוחר יותר ל ברלין המערבית, בעוד שהחלק שבשליטת ברית המועצות זכה לשם " ברלין המזרחית" והיה לבירת גרמניה המזרחית.

מערב ברלין היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית, ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים ב מלחמה הקרה. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על הסגר על ברלין - סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים 19481949. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות רכבת אווירית.

ב- 1949 הוקמה ב גרמניה המערבית "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה", בעוד שב גרמניה המזרחית הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה ב בון. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות ב מסים, דבר שנועד לעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.

העיר המחולקת

אף על פי שגרמניה המזרחית הקימה ב- 1952 גבול מבוצר ובלתי עביר בינה לבין שכנתה המערבית, המשיכו אזרחיה לנהור באין מפריע כמעט ל ברלין המערבית ודרכה למערב. תופעה זו, שהביאה להגירתם של קרוב ל-3 מיליון מזרח-גרמנים בשנים 19491961, הייתה לצנינים בעיני שלטונות המזרח במידה רבה של צדק, שכן איימה על יציבותה של מדינתם, וב- 13 באוגוסט 1961 הם החלו בהקמתה של חומה שתחצוץ בין מזרח ו מערב העיר - חומת ברלין.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חומת ברלין

שני חלקיה של ברלין הפכו לנפרדים לחלוטין. תושבי מערב גרמניה יכלו לעבור לצדה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית נסיעה למערב ברלין ולמערב גרמניה לא הייתה אפשרית עוד, אלא במקרים נדירים מאוד.

נפילת חומת ברלין ב־ 9 בנובמבר 1989 הייתה לסמל לסיום המלחמה הקרה. ב־ 1990 התאחדו שני חלקי ברלין, והחל דיון האם בירת גרמניה המאוחדת תישאר ב בון או שתעבור לברלין. ב- 1991 הצביע ה בונדסטאג להשיב את הבירה הגרמנית לברלין עד שנת 1999.

Other Languages
English: Berlin
Аҧсшәа: Берлин
Acèh: Berlin
адыгабзэ: Берлин
Afrikaans: Berlyn
Akan: Berlin
Alemannisch: Berlin
አማርኛ: በርሊን
aragonés: Berlín
Ænglisc: Berlin
العربية: برلين
ܐܪܡܝܐ: ܒܪܠܝܢ
مصرى: بيرلين
asturianu: Berlín
авар: Берлин
Aymar aru: Berlin
azərbaycanca: Berlin
تۆرکجه: برلین
башҡортса: Берлин
Boarisch: Berlin
žemaitėška: Berlīns
Bikol Central: Berlin
беларуская: Берлін
беларуская (тарашкевіца)‎: Бэрлін
български: Берлин
Bislama: Berlin
bamanankan: Berlin
বাংলা: বার্লিন
བོད་ཡིག: པེར་ལིན།
brezhoneg: Berlin
bosanski: Berlin
буряад: Берлин
català: Berlín
Chavacano de Zamboanga: Berlín
Mìng-dĕ̤ng-ngṳ̄: Berlin
нохчийн: Берлин
Cebuano: Berlin
Chamoru: Berlin
کوردی: بەرلین
corsu: Berlinu
qırımtatarca: Berlin
čeština: Berlín
kaszëbsczi: Berlëno
словѣньскъ / ⰔⰎⰑⰂⰡⰐⰠⰔⰍⰟ: Бєрлинъ
Чӑвашла: Берлин
Cymraeg: Berlin
dansk: Berlin
Deutsch: Berlin
Zazaki: Berlin
dolnoserbski: Barliń
डोटेली: बर्लिन
eʋegbe: Berlin
Ελληνικά: Βερολίνο
emiliàn e rumagnòl: Berlîṅ
Esperanto: Berlino
español: Berlín
eesti: Berliin
euskara: Berlin
estremeñu: Berlín
فارسی: برلین
Fulfulde: Berlin
suomi: Berliini
Võro: Berliin
Na Vosa Vakaviti: Berlin
føroyskt: Berlin
français: Berlin
arpetan: Bèrlin
Nordfriisk: Berlin/sö
furlan: Berlin
Frysk: Berlyn
Gaeilge: Beirlín
Gagauz: Berlin
贛語: 柏林
Gàidhlig: Berlin
galego: Berlín
Avañe'ẽ: Berlin
Gaelg: Berleen
Hausa: Berlin
客家語/Hak-kâ-ngî: Berlin
Hawaiʻi: Pelelina
हिन्दी: बर्लिन
Fiji Hindi: Berlin
hrvatski: Berlin
hornjoserbsce: Berlin
Kreyòl ayisyen: Bèlen
magyar: Berlin
Հայերեն: Բեռլին
interlingua: Berlin
Bahasa Indonesia: Berlin
Interlingue: Berlin
Ilokano: Berlin
Ido: Berlin
íslenska: Berlín
italiano: Berlino
ᐃᓄᒃᑎᑐᑦ/inuktitut: ᐱᕐᓖᓐ
日本語: ベルリン
Patois: Boerlin
la .lojban.: berlin
Basa Jawa: Berlin
ქართული: ბერლინი
Qaraqalpaqsha: Berlin
Taqbaylit: Berlin
Адыгэбзэ: Берлин
Kabɩyɛ: Pɛrɩlɛɛ
Kongo: Berlin
қазақша: Берлин
kalaallisut: Berlin
ಕನ್ನಡ: ಬರ್ಲಿನ್
한국어: 베를린
Перем Коми: Берлин
Ripoarisch: Berlin
Kurdî: Berlîn
коми: Берлин
kernowek: Berlin
Кыргызча: Берлин
Latina: Berolinum
Ladino: Berlin
Lëtzebuergesch: Berlin
лезги: Берлин
Luganda: Berlin
Limburgs: Berlien
Ligure: Berlin
lumbaart: Berlin
lingála: Berlin
لۊری شومالی: بئرلین
lietuvių: Berlynas
latgaļu: Berlins
latviešu: Berlīne
मैथिली: बर्लिन
Malagasy: Berlin
олык марий: Берлин
Māori: Pearīni
македонски: Берлин
മലയാളം: ബെർലിൻ
монгол: Берлин
मराठी: बर्लिन
кырык мары: Берлин
Bahasa Melayu: Berlin
Malti: Berlin
Mirandés: Berlin
မြန်မာဘာသာ: ဘာလင်မြို့
эрзянь: Берлин ош
مازِرونی: برلین
Dorerin Naoero: Berlin
Nāhuatl: Berlin
Napulitano: Berlino
Plattdüütsch: Berlin
Nedersaksies: Berlien
नेपाली: बर्लिन
नेपाल भाषा: बर्लिन
Nederlands: Berlijn
norsk nynorsk: Berlin
norsk: Berlin
Novial: Berlin
Nouormand: Bèrlîn
Chi-Chewa: Berlin
occitan: Berlin
Livvinkarjala: Berlin
Oromoo: Barliin
ଓଡ଼ିଆ: ବର୍ଲିନ
Ирон: Берлин
ਪੰਜਾਬੀ: ਬਰਲਿਨ
Kapampangan: Berlin
Papiamentu: Berlin
Picard: Berlin
Deitsch: Berlin
Pälzisch: Berlin
Norfuk / Pitkern: Berlin
polski: Berlin
Piemontèis: Berlin
پنجابی: برلن
Ποντιακά: Βερολίνον
پښتو: برلين
português: Berlim
Runa Simi: Berlin
rumantsch: Berlin
Romani: Berlin
Kirundi: Berlin
română: Berlin
tarandíne: Berline
русский: Берлин
русиньскый: Берлін
Kinyarwanda: Berlin
संस्कृतम्: बर्लिन
саха тыла: Берлин
sardu: Berlino
sicilianu: Birlinu
Scots: Berlin
davvisámegiella: Berlin
srpskohrvatski / српскохрватски: Berlin
සිංහල: බර්ලිනය
Simple English: Berlin
slovenčina: Berlín
slovenščina: Berlin
Gagana Samoa: Perelini
Soomaaliga: Baarliin
shqip: Berlini
српски / srpski: Берлин
Sranantongo: Berlin
Sesotho: Berlin
Seeltersk: Berlin
svenska: Berlin
Kiswahili: Berlin
ślůnski: Berlin
தமிழ்: பெர்லின்
తెలుగు: బెర్లిన్
tetun: Berlín
тоҷикӣ: Берлин
ትግርኛ: በረሊን
Türkmençe: Berlin
Tagalog: Berlin
Tok Pisin: Berlin
Türkçe: Berlin
татарча/tatarça: Берлин
chiTumbuka: Berlin
Twi: Berlin
reo tahiti: Berlin
удмурт: Берлин
ئۇيغۇرچە / Uyghurche: Bérlin
українська: Берлін
اردو: برلن
oʻzbekcha/ўзбекча: Berlin
vèneto: Berlin
vepsän kel’: Berlin
Tiếng Việt: Berlin
West-Vlams: Berlyn
Volapük: Berlin
Winaray: Berlin
Wolof: Berlin
吴语: 柏林
isiXhosa: I-Berlin
მარგალური: ბერლინი
ייִדיש: בערלין
Yorùbá: Berlin
Zeêuws: Berlijn
中文: 柏林
文言: 柏林
Bân-lâm-gú: Berlin
粵語: 柏林
isiZulu: IBerlini