בודיקיאה

פסל בודיקה ובנותיה ב וסטמינסטר, לונדון

בודיקיאה או בודיקהלטינית: Budicca, Boudica, Boadicea, Buduica, או Bonduca) (נולדה בשנת 26 לספירה ונפטרה ככל הנראה בשנת 61 לספירה), הייתה ראש שבט איקני (נהגה: אייסינאי [Iceni]), מלכה לוחמת שהנהיגה מרד נגד השלטון הרומאי ששלט באיים, בשנת 60 לספירה (תקופת שלטונו של הקיסר נירון).

מרד זה מתואר בספריהם של ה היסטוריונים טקיטוס (בספריו דברי הימים ו אגריקולה) ו דיו קסיוס בספרו "ההיסטוריה הרומאית".

היסטוריה

המלך פרסוטאגוס, בעלה של בודיקיאה, היה מלכם של בני שבט ה איקני, שבט קלטי ששכן באזור של אנגליה הקרוי כיום נורפוק. שטח זה היה מחוץ לאזור השלטון הרומי, ומאחר שהשבט תמך ברומאים בזמן ה כיבוש הרומי בשנת 43 לספירה, זכה השבט ל אוטונומיה מסוימת מהקיסר קלאודיוס.

בשנת 47, בעת שהמושל הרומאי פובליוס אוסטוריוס ניסה לקחת מהאיקנים את נשקם, מרדו האיקנים, אולם מרד זה דוכא על ידי המושל. ככל הנראה מונה פרוסטאגוס למלך על ידי המושל בשל דעותיו ובשל תמיכתו בשלטון הרומי. פרוסטאגוס, משיקולים פוליטיים, הכריז כי הקיסר הרומי היה היורש של ממלכתו, יחד עם שתי בנותיו.

על פי הנוהג השבטי, בנות היו יכולות לרשת את ההנהגה אבל החוק הרומי התיר ירושה רק לגברים, לכן, לאחר מותו של פרוסטאגוס סופחה ממלכתו לתחום השלטון הרומאי, ובהתאם איבדו האצילים את מעמדם ורכוש המלך הפך רכוש המושל הרומי. האצולה האיקנית שהונהגה על ידי בודיקיאה התנגדה לצעד זה ובתגובה, על פי טקיטוס, בודיקיאה הולקתה, ובנותיה נאנסו. בספרו של דיו קאסיוס מצוין כי המלווים הרומיים (ובהם סנקה הצעיר) דרשו את תשלום כל חובותיהם - ככל הנראה פרוסטאגוס חי בפאר רב במימון הלוואות רומאיות, ולכן עם מותו הפכו נתיניו חייבים של המלווים.

סיבות המרד

המלכה בודיקה נושאת נאום תוכחה בפני אנשיה. גילוף עץ, 1793

לדברי טקיטוס וקסיוס דיו סיבת המרד המרכזית היא החמסנות של הרומאים. [1] דיו מספר בנוסף שמלווים רומאים, וראש להם סנקה, אילצו את האיקנים לפרוע סכומים עצומים שהלוו להם, וזה מוטט אותם. טקיטוס אינו מזכיר זאת. [2] סיים מעלה השערה, שדיו נגרר אחרי שנאתו לסנקה, והוא דוחה את הסיפור. [3] גורם אחר שמציין טאקיטוס הוא מעשי הנבלה שעשו קציני הצבא ופקידי המכס במלכת האיקנים, בבנותיה ובאצולה שלהם. [4] באגריקולה, טאקטיוס מציע סיבה שלישית, והיא התמרמרותם על גיוס אנשיהם לחילות העזר של הצבא הרומאי. [5]

מהלך המרד

בשנת 60 או שנת 61 לספירה, בעת שהמושל הרומי גאיוס סווטוניוס פאולינוס יצא במסע צבאי נגד ה דרואידים באי אנגלסי בצפון ויילס, מרדו האיקני בראש קואליציה של שבטים (ובהם השבט השכן - טרינובאנטס) נגד השלטון הרומי. בראש כוחות המורדים עמדה בודיקיאה.

מסעם הראשון של המורדים היה נגד העיר קאמולודונום (כיום קולצ'סטר), שם התגוררו ותיקי הצבא הרומי שהתיישבו במקום, התייחסו בעוינות לתושבים המקומיים, וגבו מהם מסים גבוהים אשר שימשו לבניית מקדש לקיסר קלאודיוס. בעיר לא היו כוחות צבא רבים שיגנו עליה, ולא היו לה מערכי ביצורים. מגני העיר ואנשיה התבצרו במקדש קלאודיוס, ולאחר שני ימי מצור נכבש המקדש ונשרף. המושל לעתיד של בריטניה קווינטוס פטיליוס קריאליס ניסה להגיע אל העיר עם הלגיון התשיעי היספנה, אולם כוחותיו הותקפו בדרכם אל העיר בידי המורדים, וחלקם הגדול הושמד.

לאחר שהמושל הרומי שמע על המרד, מיהר דרך רחוב ווטלינג לעבר לונדיניום (כיום לונדון), על מנת להגיע אל המורדים. נציב העיר לונדון, קאטוס דסיאנוס, שמעשיו גרמו להצתת אש המרד, החליט שלא להילחם במורדים ונטש את העיר, וזו נשרפה על ידי כוחותיה של בודיקיאה (עדויות ארכאולוגיות מראות שכבת שריפה עבה משנה זו) אשר טבחו בתושבי העיר הרומיים שנשארו.

העיר ורולאמיום (כיום סנט אלבנס) נשרפה גם כן. מקורות היסטוריים טוענים כי בשלוש הערים שנכבשו ונשרפו, רצחו המורדים בין 70 ל-80 אלף תושבים.

המצביא הרומי גאיוס סואטוניוס פאולינוס איחד כוחותיו, למעט הלגיון השני אוגוסטה בראשותו של פוסטומוס אשר לא הגיע אל המושל, ויצא בראש כוח של כ-10,000 חיילים לדכא את המרד. כוחות המורדים הבריטיים כללו לפי מקורות עתיקים 100,000 (טקיטוס) או 230,000 (קסיוס דיו) לוחמים, אולם בשל היות החיילים הרומיים מאומנים ומצוידים בכלי נשק טובים יותר, במשמעת חזקה ובאסטרטגיה טובה יותר, ניצחו הרומיים בקרב הידוע כיום כ קרב רחוב וולטינג.

סואטוניוס בחר לשדה מערכה שטח שבו הכוחות הרומאים יהיו שמורים מאגפם באמצעות עצים, ואזור הלוחמה שבו יהיה צר ומצומצם (כעין משפך) ולא יוכל להביא לידי ביטוי את סדר הכוחות הגדול של הבריטים. בתחילה לאחר הסתערות של הבריטים לעבר הרומאים, הרומאים קטלו אלפים מבני השבט באמצעות מטר חניתות שנזרקו באוויר למרחק. לאחר מכן בהתנגשות פיזית דחקו הרומאים לאחור את השבטים הבריטים באמצעות מבנה טריז בצורת משולש. הבריטים שהתקשו להתמודד עם שיטת לחימה זו, נהדפו וניסו לברוח מהכוחות הרומיים, אולם בשל העובדה שכל בני השבט נכחו בקרב - נשותיהם וטפם של הלוחמים עמדו בשולי שדה הקרב, ובשל העגלות שחנו שם, לא יכלו הבריטים לברוח, והם נמחצו והחיילים הרומיים טבחו בהם. על פי טקיטוס, נהרגו בקרב 80,000 בריטונים ו-400 חיילים רומיים. טקיטוס מספר שבודיקיאה הרעילה עצמה על מנת שלא ליפול בידי הרומיים. הערכות מודרניות מעריכות שהיא נרמסה למוות במהלך המנוסה של כוחות המורדים.

מיקום הקרב המדויק אינו ידוע. מסורות בריטיות משייכות את מקום הקרב למקום בו נמצא כיום קינגס קרוס ב לונדון, ועל שם הקרב קרוי רחוב בקרבת התחנה. מסורות אחרות מספרות שבודיקיאה קבורה במקום בו נמצאת כיום תחנת הרכבת קינגס קרוס. לפי מסורות אחרות היא קבורה ב מאנדואסדום במקום בו נמצאת העיר את'רסטון ב וורוויקשייר.

כאשר פוסטומוס שמע על הניצחון הרומי, התאבד בנפילה על חרבו. קאטוס דסיאנוס נמלט ל גאליה והוחלף על ידי המושל. גאיוס יוליוס אלפינוס קלאסיקיאנוס מונה לנציב הרומאי (procurator) של העיר. המושל הרומי סואטוניוס יצא במסע עונשין, אולם בשל ביקורות שהטיל נגדו קלאסיקיאנוס, פתח הקיסר נרון בחקירה ובסיומה הדיח את סואטוניוס ומינה את פובליוס פטרוניוס טורפיליאנוס למושל בריטניה במקומו.

Other Languages
English: Boudica
العربية: بوديكا
asturianu: Boudica
беларуская: Баўдзіка
български: Боудика
brezhoneg: Boudika
català: Budicca
čeština: Boudicca
dansk: Boudicca
Deutsch: Boudicca
Ελληνικά: Βοαδίκεια
Esperanto: Budiko
español: Boudica
eesti: Boudicca
euskara: Budika
فارسی: بودیکا
suomi: Boudicca
français: Boadicée
Gaeilge: Buadaca
galego: Boadicea
magyar: Boudica
Bahasa Indonesia: Boudica
italiano: Budicca
日本語: ブーディカ
한국어: 부디카
Latina: Boudicca
latviešu: Būdika
Malagasy: Boudica
македонски: Будика
മലയാളം: ബൊവാഡിസിയ
Bahasa Melayu: Boudicca
Nederlands: Boudicca
norsk: Boudicca
polski: Boudika
português: Boadiceia
română: Boudica
русский: Боудикка
Scots: Boudica
srpskohrvatski / српскохрватски: Budika
සිංහල: බූඩිකා
Simple English: Boudica
slovenčina: Boudica
српски / srpski: Будика
svenska: Boudicca
Tagalog: Boudica
Türkçe: Boudica
українська: Боудіка
Tiếng Việt: Boudica
中文: 布狄卡
Bân-lâm-gú: Boudicca